רע"ס 61227-12-16 מדינת ישראל נ' פרטוש

לפני בקשה במעמד צד אחד למתן צו סגירה לעסק שמתנהל ללא רישיון עסק, לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק רישוי עסקים").

ביום 28.12.16 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות לפי סעיפים 2א', 4, 16 ו-17 לחוק רישוי עסקים.

על-פי עובדות כתב האישום, החל מיום 03.11.16 לכל הפחות מנהל המשיב עסק של רוכלות למכירת מזון (דוכן פלאפל) ללא רישיון עסק כדין.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למתן צו סגירת עסק לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים. בבקשה צוין, בין היתר, כי משרד הבריאות התריע על סכנה הנשקפת לבריאות הציבור, נוכח אי קיום תנאי תברואה נאותים.

סעיף 17 לחוק רישוי עסקים קובע: "משהוגש כתב אישום לפי סעיף 14, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לתת צו כאמור בסעיף 16 ותוקפו יפקע עם ביטול כתב האישום, או עם מתן גזר הדין, או במועד שבו זוכה הנאשם זיכוי סופי או בכל מועד קודם שנקבע בצו".

כבר נקבע בפסיקה כי על בית המפשט לבחון האם הונחה תשתית ראייתית לכאורית המספיקה לביסוס עילת הפסקת עיסוק מידית: "על המאשימה להניח תשתית ראייתית לכאורה למיוחס לנאשם בכתב האישום ולקיומה של 'עילת הפסקת עיסוק מידית' – עילה לשכנע כי נקודת האיזון בין מידת הנזק שיגרם לבעל העסק ולצדדים שלישיים כתוצאה ממתן הצו לבין מידת הנזק שעלול להיגרם לציבור כתוצאה מהמשך הפעלת העסק ללא רישיון עד לסיום המשפט – מטה את הכף להעדיף את אינטרס הציבור; וכי לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעי מידתי יותר" (רע"פ 4384/13 מדינת ישראל נ' מיאו והאו בע"מ ואח').

עיינתי בבקשה על נספחיה. לא מצאתי כי הונחה בפני בעת הזו כל תשתית ראייתית לכאורית כנדרש. כך למשל, לא צורפו לבקשה דוחות פיקוח ומסמכים מתוך חומר הראיות. עוד אציין כי עסקו של המשיב מתנהל מיום 03.11.16 ואילו הבקשה הוגשה ביום 28.12.16. לפיכך, איני נעתר לבקשה בעת הזו ואיני מוצא מקום, ליתן צו כפי המבוקש, במעמד צד אחד.

העתק הבקשה והחלטתי זו יועברו לידיעת המשיב ו/או בא כוחו.

על המשיב למסור תגובתו בכתב עד ליום 02.01.17 בשעה 12:00.