רע"ס 5366-02-10 ואח' מועצה אזורית חבל מודיעין נ' בר-און ואח'

לפניי בקשת הנאשם להמיר את הקנס שהוטל עליו, במאסר בעבודות שרות.

רקע וטענות הצדדים

ביום 30.3.14 גזרתי את דינו של הנאשם, בגין עבירה של ניהול עסק ללא רישיון, וזאת לאחר שהחלטתי לאמץ את הסדר הטיעון שהציגו בפניי הצדדים. בגזר הדין הטלתי על הנאשם קנס כספי בסך 30,000 ₪, או 30 ימי מאסר תמורתו. בהחלטה משלימה מיום 18.5.14, הוריתי בהסכמת הצדדים, כי הקנס ישולם ב-30 תשלומים חודשיים ורצופים, החל מיום 1.7.14.

ביום 24.1.16, הגיש הנאשם בקשה בה כתב כי אינו יכול עוד לעמוד בתשלומי הקנס, היות שאינו עובד, וזאת לאחר שכבר שילם 18 תשלומים. לפיכך, עתר הנאשם להטלת מאסר בגין 12 התשלומים הנותרים. לאחר שלא הוגשה תגובת התביעה לבקשה, הגיש הנאשם בקשה חוזרת, בה עתר "לתת לו לעשות את 15 ימי עבודות שרות בהקדם".

בהמשך הוגשה תגובת התביעה, בה נמסר כי עמדתה היא שניתן להיענות לבקשת הנאשם, אלא שהיא מתנגדת לכך שיוטל מאסר בעבודות שרות חלף הקנס, ולדעתה יש להטיל מאסר מאחורי סורג ובריח. התביעה מפנה להלכת ג'עפרי (ע"פ 1100/91 מד"י נ' ג'עפרי (10.2.93).

הכרעה

לא בכדי מפנה התביעה להלכת ג'עפרי, שהיא רלוונטית ביותר לענייננו, היות שאף שם דובר במי שנדון לעונש של קנס כספי בגין עבירה של ניהול עסק ללא רישיון, ואף הוא עתר להטלת מאסר בעבודות שרות, חלף הקנס.

ואולם, בניגוד לטיעוני התביעה, נקבע שם כי יש מקום להסתפק במאסר בעבודות שרות, חלף הקנס. ודוק, נסיבותיו של ג'עפרי היו חמורות אף יותר מאלה של הנאשם, היות שהורשע גם בעבירה של הפרת צו סגירה של העסק. בנוסף, עולה מפסק הדין כי לא שילם סכום כלשהו על חשבון הקנס. למרות הנסיבות הללו, החליט בית המשפט העליון כי אין מקום להטיל על ג'עפרי מאסר מאחורי סורג ובריח, וכך אמר:

אכן, מכלול הנסיבות חמור הוא. מדובר בתקופה ממושכת של ניהול מפעל בלא רישיון, וההרשעה נושא דיוננו כוללת הרשעה שנייה באותו עניין עצמו. עוד בשנת 1981הורשע המשיב על ניהול המפעל ללא רישיון, והוא נצטווה על-ידי בית המשפט לסוגרו. עד לחודש אפריל 1988לא מילא אחר הוראות הצו, ובשל כך הוגש נגדו כתב האישום הנוסף. משנגזר דינו לקנס – לא שולם הקנס, ורק לאחר שנאסר חזר ופנה לבית המשפט בבקשה לבצע את המאסר בדרך של עבודות שירות.