רע"ס 49408-09-14 מועצה אזורית עמק לוד נ' אבו סייף

בהתאם להחלטות קודמות, נקבע להיום ביקור שלי בכפר דהמש, זאת לפי בקשת ב"כ הצדדים.

ראשית, אציין כי למרבה הצער לא השתתפה ב"כ התביעה בסיור, כיוון שסברה בטעות כי די בהשתתפות המפקחים מטם הוועדה. לאחר שהביע ב"כ הנאשם התנגדות להשתתפות המפקחים בסיור, הבהרתי לנוכחים כי לא ארשה השתתפות של עדים.

מאחר שב"כ התביעה הודיעה שאינה יכולה להתייצב, וכיוון שעריכת הסיור דרשה היערכות מיוחדת של המשטרה ומשמר בתי המשפט, לא ראיתי לנכון לבטל את היציאה לסיור. לפיכך, קיימתי את הסיור בנוכחות הנאשם וב"כ.

במהלך הסיור הוביל ב"כ הנאשם אל מספר נקודות ציון שבהן הראה לי את קרבת הכפר לקרקעות מושב ניר צבי, ואת בתי התושבים, שאינם חדשים כלל. כמו כן, הצביע על הקרבה לכביש הראשי ולמסילת הרכבת, העוברת בכניסה לכפר.

בסיום הסיור הוביל ב"כ הנאשם אל המתחם של הנאשם עצמו, והציג בפניי את המתחם, שהוא ריק מגרוטאות, ואינו פעיל כיום, ואכן השטח נראה מרוקן, רובו ככולו, ושומם. הנאשם מסר כי כיום אינו עובד, למרות שהוא נשוי ואב לילדים. כוונתו לעבוד כפועל, לאחר תום ימי הרמדאן.

ב"כ הנאשם הפנה למצוקה הרבה של התושבים, שכפרם "נופל בין הכיסאות", היינו: יושב על קרקעות פרטיות ושייך למועצה האזורית עמק לוד, אך אינו מוכר ואינו זוכה לשירותים עירוניים וחברתיים. כמו כן, ציין כי התושבים כבר מסרו באופן רשמי לרשויות שהם מקבלים על עצמם לפנות מהמקום כל עסק בלתי חוקי, ככל שיוכר הכפר.

ראיתי לנכון לציין בפני הנאשם וב"כ כי אני רואה חשיבות בביקור זה, על מנת להכיר מקרוב את המקום אודותיו נסוב המשפט, ללא קשר לטענות המשפטיות, שבהן נדרשת הכרעה.

לאחר תום הביקור התייצבה ב"כ התביעה ומסרה התנצלותה על אי ההבנה, וההתנצלות מתקבלת.