רע"ס 38986-03-15 עירית רעננה נ' כיכר האיכר בע"מ ואח'

בפניי בקשת הנאשם 3 לביטול פסק הדין שניתן כנגדו בהעדרו.

בתיק ביהמ"ש קיים אישור מסירה חתום ע"י נאשם 3 לפיו עליו להתייצב לדיון ביום 31/5/15. בכך נשללת טענת נאשם 3 המפורטת בסעיף 2 לבקשתו, לפיה נודע לו על כך שמתנהל נגדו הליך במשפטי רק ביום 6/12/15.

לאור העובדה כי הנאשם 3 לא התייצב לדיון האמור אליו זומן כדין, נסללה הדרך לראותו כמודה במיוחס לו, לפי סעיף 240 לחסד"פ. ביהמ"ש נכון היה בכל זאת ליתן לו הזדמנות נוספת להתייצב, כך שאחיו, הוא הנאשם 2, יודיע לו על מועד דיון עתידי, אך הדבר לא הועיל. משכך, נותרנו עם אי ההתייצבות לדיון הראשון, על משמעותה לעיל, כאשר אין בפי הנאשם 3 כל הסבר מהימן לא התייצבות זו.

הנאשם 3 אף לא הצביע על כך כי בשפיטתו בהעדר נגרם לו עיוות דין. לעניין זה אין די לכפור בכתב האישום, אלא יש לבסס הדברים בראיות, דבר שלא נעשה כלל. לו זו אף זו, אלא שמהראיות המצורפות לתגובת התביעה ניתן להתרשם בברור כי הנאשם 3 שימש כמנהל בעסק. מסתבר כי לאחר שהובאו ראיות אלה בתגובה זו, שינה הנאשם 3 גרסתו מקצה לקצה, וחלף טענתו המקורית כי לא היה קשור כלל לעסק נשוא כתב האישום, טען לקשר מסוים תוך ניסיון מצד אחד להסביר את ראיות התביעה, ומצד שני עדיין לא להיחשב כמנהל בעסק. בשל הסתירה הפנימית הזועקת בגרסת הנאשם 3, הרי שרחוקה היא מלעמוד בכל מבחן ראייתי להוכחת עיוות דין בשפיטתו בהעדר.

הנאשם 3 אף ניסה לטעון כי תקופת הניהול המיוחסת לו חפפה תקופה בה טרם נכנס לתוקף צו הסגירה השיפוטי, אולם לכך אין רבותא לעבירת ניהול העסק ללא רישיון, וזאת להבדיל מעבירת אי קיום צו בית המשפט. אדרבא שהצו לא הוצא מלכתחילה כנגד הנאשם 3.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לא מגלה ולו אחת משתי העילות לביטול פסק דין שניתן בהעדר, לפי סעיפים 240(ב), 130(ח) לחסד"פ. אשר על כן, הבקשה נדחית, ופסק הדין ביחס לנאשם 3 אינו מבוטל.

ניתנה היום, כ"ז אדר ב' תשע"ו, 06 אפריל 2016, בלשכה, בהעדר הצדדים. המזכירות תמסור לצדדים העתקים מהחלטה זו.