רע"ס 37947-04-15 מדינת ישראל נ' שוורץ ואח'

מונחת בפניי בקשה ליתן צו הפסקת עיסוק ביחס למועדון "הפורום" המצוי ברח' ניסים אלקיים 7 באר שבע (להלן: "המועדון"), וכן ביחס למתחם "הפקטור קיץ" המצוי בצידו, וזאת בטרם התבררה אשמתם הפלילית של הנאשמים, וזאת הן בשל "הנושאים הנוגעים לנושא האבטחה והבטיחות והן התנהלות המשיבים בדרך ניהול העסקים" (ס' 8 לבקשה).

בהינתן כי תנאי למתן הצו, כך בהתאם לסעיף 17 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: "החוק"), נעוץ בהגשת כתב אישום, יצוין כי עיון בכתב האישום המצורף מעלה כי עניינו בשני אירועים נפרדים שלפי הנטען התרחשו במועדון הפורום, אשר במסגרת האירוע האחד התרחש אירוע אלימות ובאירוע הנוסף נפצעה קשות צעירה, לאחר שאדם אחר נפל עליה, עת ישבה "על אחת הטריבונות בעסק".

בעקבות כל אחד מהאירועים הוציאה המבקשת צו סגירה מנהלי מכוח הוראת סעיף 23(א) לחוק, והמשיבים מצידם הגישו בקשות לביטול הצווים. בסופו של ההליך השיפוטי המאוחר, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה, שקיבלה תוקף שיפוטי, לפיה, בין היתר, צו הסגירה ביחס למועדון הפורום, ייוותר על כנו עד ליום 21.4.15, וכי בפרק הזמן שבינתיים יפעלו המשיבים לתקן כלל הליקויים וההפרות שנמצאו במועדון (צ"מ 5688-04-15 010 יזמות בע"מ נ' מדינת ישראל).

יצוין כי במסגרת ההליך השני נפרסה בפני ביהמ"ש יריעת הראיות וכלל חומרי החקירה שנאגדו בידי המבקשת עד אותה עת, וב"כ המבקשת פעלה באריכות להפנות את ביהמ"ש לכלל התוצרים שנגלו לעיניה (ראה עמ' 6-8 לפרוטוקול הדיון מיום 2.4.15).

מתוך האמור בבקשה המונחת בפניי לא ברור האם אדני הבקשה מיוסדים על היבטים נוספים שלא עמדו בפני המבקשת במועד הדיון מיום 2.4.15. למעשה, ככל שניתן לחלץ מסקנה מזוקקת מתצהירו המצורף של רפ"ק דורון אלוני ניכר כי כל הסוגיות הנזכרות בתצהיר עלו מתוך דברי ב"כ המשיבה בדיון, ולמצער, מחומרי החקירה שהונחו בפניי באותו מועד.

בנסיבות אלה, לא מחוור בעיניי מדוע הסוגיות נשוא הבקשה משקפות כיום הצדק להגשת בקשה לפי סעיף 17 לחוק, אחר שאלה כבר שימשו יסוד לדיון בפניי, שסופו בהסכמת המשיבים להביע נכונות לשתף פעולה עם המבקשת להכנת תכנית אבטחה שתניח דעתה של המבקשת.

אם, לעומת זאת, הגיון הבקשה נעוץ בהתנהלותם המאוחרת של המשיבים, לאחר הדיון מיום 2.4.15, בכך שלפי הנטען אלה לא עמדו בהתחייבותם לתקן כלל הליקויים וההפרות במועדון, כי אז הדברים אינם מוצאים ביטוי קונקרטי בבקשה, ועל כן, הכרח כי המבקשת תגיש בקשה מתוקנת בה תניח תשתית סדורה ומפורטת ממנה ניתן לגזור מסקנה לכאורית כאמור, תוך פירוט היקף הכשלים המאוחרים וטיבם.

ויודגש. הכרח הצבת מסד עובדתי נהיר בבקשה, שתכליתו להוביל למתן סעד דרסטי לסגור שערי המועדון למשך חודשים רבים, ואולי אף שנים מספר, ניבט מפורשות מהחלטת ביהמ"ש העליון ברע"פ 4384/13 מדינת ישראל נ' מיאו והאו בע"מ, שם נקבע כי צו הפסקת עיסוק זמני בטרם הוכחה אשמת הנאשמים, צריך שיינתן במשורה ובשיקול דעת מדוד וזהיר, מאחר ש"ככל שההליך הפלילי יסתיים בזיכויו של הנאשם, הנזק שייגרם לו ולצדדים שלישיים כתוצאה מהצו עלול להיות רב וחסר תקנה".

נוכח זאת, ובהינתן קביעת ביהמ"ש העליון, לפיה היבט זה "מסיט את נקודת האיזון הראוי לכיוונו של הנאשם ומחייב את בית המשפט להקנות משקל מוגבר לזכויותיו החוקתיות להליך הוגן ולחופש עיסוק", שומה על המבקשת להניח תשתית מוגדרת וסדורה, תוך צירוף תצהיר מתאים, ובה בעת, להבהיר מדוע "לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעי מדתי יותר", כמאמר ביהמ"ש.