רע"ס 37910-03-12 מדינת ישראל נ' טביב

ביום 9.2.15 הגיש המבקש בקשה במסגרת תיק עמ"ק 1381/05 לאפשר לו לעיין בתיק בית המשפט בטענה כי הוא מנהל הליך משפטי, אזרחי, כנגד המשיב 2 הקשור במישרין או בעקיפין לתיק זה. נעתרתי לבקשה למרות התנגדות המשיב 2 ואפשרתי למבקש לעיין בפרוטוקולים ובכתב האישום.

עתה, עותר המבקש בבקשה נוספת לאפשר לו לעיין בתיק נוסף אשר התנהל בעניינו של המשיב 2.

ככלל, קיימת לאזרח זכות לעיין במסמכים המוחזקים בידי הרשות, אם יש בידו להראות עניין לגיטימי, שבגינו מתבקש העיון וכל עוד אין בכך פגיעה קשה באינטרס לגיטימי אחר. כאשר מדובר בזכות לעיין בחומר המצוי בתיקי חקירה משטרתיים, עומדים כנגד "זכות העיון" אינטרסים כבדי משקל העלולים להיפגע מן העיון (בג"צ 142/70 שפירא נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד כה (1) 325, 331).

בבואי להכריע בבקשה, בחנתי את האינטרס הלגיטימי של מבקש העיון, שמירה על תפקודה התקין של התביעה (השיקולים הציבוריים המחייבים הימנעות מגילוי החומר) והבטחת אמון הציבור, שמסמכים או עדויות שנמסרו במסגרת חקירה פלילית, לא יימסרו לכל החפץ בכך, מבלי שיש בידו להראות אינטרס ממשי בעיון בחומר, החשש מפני שימוש בלתי ראוי בחומר ומניעת פגיעה בפרטיות.

סעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א 1981 קובע:

"א.מסירת מידע מאת גוף ציבורי אסורה, זולת אם המידע פורסם ברבים על פי סמכות כדין או הועמד לעיון הרבים על פי סמכות כדין, או שהאדם אשר המידע מתייחס אליו נתן הסכמתו למסירה.

ב.אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מרשות בטחון, כמשמעותה בסעיף 19, לקבל או למסור מידע לשם מילוי תפקידה ובלבד שהמסירה או הקבלה לא נאסרה בחיקוק...".

בית המשפט לא יאפשר מצב בו המבקש יצפה בכל תיק הקשור למשיב 2 מבלי להציג כל טעם לגיטימי הגובר על זכותו של המשיב לפרטיות.

אשר על כן הבקשה נדחית אף בלא צורך בקבלת עמדתו של המשיב 2.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.