עיריית צפת נ' זידאן

1.בכתב האישום נטען כי ביום 13.9.2011 או בסמוך לכך במקום איזור התעשיה הישן "מוסך אוטוסטרט" נמצא כי הנאשם עסק בעסק מסוג "מוסך – מכונאות כללית" – פריט 8.9 לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישום), התשנ"ה-1995 (להלן: צו התשנ"ה). נטען כי עיסוק כזה טעון רישיון עסק, אולם הנאשם עסק ללא רישיון עסק.

2.בהקראה מיום 2.2.2014 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום, עם זאת העלה טענה מקדמית.

3.בפתח הדברים אציין כי צו התשנ"ה בוטל בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013 (שם, סעיף 8(1); להלן: צו התשע"ג). עם זאת, השוואת פריט 8.9 לתוספת של צו התשנ"ה לפריט בעל המספר הזהה בתוספת של צו התשע"ג, מעלה כי לא בוטל האיסור על העבירה המיוחסת לנאשם זה, ועל כן לא חל בענייננו סעיף 4 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וניתן להאשים את הנאשם לפי צו התשנ"ה על מעשים שנטען שבוצעו על ידו לפני ביטולו (ראו לענין זה רע"ס (צפת) 29448-03-13 משטרת ישראל – רישוי עסקים מחוז צפון נ' לוי (24.6.2014).

4.הטענה המקדמית שהעלה הנאשם בדיון ההקראה היתה טענה בענין אכיפה בררנית. טענתו היתה, כי המאשימה אוכפת דווקא נגדו כי הוא ערבי וכי הוא מגוש חלב. לטענתו הוא בדק עם מוסכים אחרים השוכנים לשלו במקום, והסתבר לו כי הם, כמותו, נמצאים בהליך של קבלת רישיון עסק ואין להם רישיון, ורק אותו מעמידים לדין (פרוטוקול 2.2.2014 ע' 2). ב"כ המאשימה הודיע כי המאשימה אינה מודה כי נאשם זה מקופח כי הוא מגוש חלב וכי הוא ערבי.

5.בתגובת המאשימה עליה הוריתי, נטען כי המוסכים האחרים שפועלים ליד עסקו של הנאשם הם:

1.מוסך המאירי

2. מוסך יוסי יפרח

3.מוסך רובין מלכה

4. פנצ'ריה שרבל מנסור.

נטען, כי לראשון ולשלישי מבין אלה יש רישיון עסק לצמיתות; כן נטען כי השני והרביעי נמצאים בהליכי רישוי, כאשר הרביעי הוא בן מיעוטים. עוד נטען באותה תגובה כי בחודש 3.2011 נמסרה התראה בכתב לנאשם על ניהול עסק ללא רישיון; כי כתב האישום הוגש בחודש 6.2013 וכי רק ביום 14.1.2014 הגיע הנאשם לעירייה והגיש בקשה לרישיון עסק (פס' 4-7).

6.הוריתי לנאשם להגיב להודעת המאשימה. בתגובתו מיום 24.2.2014 לא חלק הנאשם על דיוק הפרטים שמסרה המאשימה בקשר למוסכים אחרים; חלף זאת הוא טען כי קיימים עסקים הסמוכים לעסקו שאינם מוסכים שאין להם רישיון עסק, ורק הוא מועמד לדין. הנאשם טען שהדבר "תמוה", אך לא חזר על טענתו בענין הפליה על בסיס גזע.