רע"ס 20579-06 עירית מעלות תרשיחא נ' עבוד

השתלשלות העניינים:

1. ביום 4.11.07 נגזר דינו של הנאשם לעונשים שונים ובהם קנס בסך 2,500 ₪, אשר הותר לנאשם לשלמו ב- 5 תשלומים חדשיים שווים ורצופים החל מיום 10.11.07 (להלן: "הקנס").

2. עד היום טרם שילם הנאשם דבר על חשבון הקנס, וממילא חויב בתוספת פיגורים, אותה ביקש לבטל ביום 13.12.15. באותה בקשה ביקש גם להורות על פריסה מחודשת של הקנס ל – 8 תשלומים.

3. בהחלטתי מיום 13.12.15 קבעתי כי על הבקשה להיות מופנית למאשימה ולא לביהמ"ש.

4. בתגובת המאשימה מיום 3.1.16 נטען כי נוכח סעיף 67 לחוק העונשין תשל"ז-1977, אין בסמכותה להורות על ביטול תוספת פיגורים ובהתאם לחוק על ביהמ"ש ו/או הרשם להורות על כך. כן נטען כי חרף גזר הדין ועל אף חלוף הזמן לא שילם הנאשם את הקנס ו/או חלק ממנו וכי המאשימה מותירה את בקשתו להפחתת תוספת פיגורים לשיקול דעת ביהמ"ש.

    

   הסמכות לדון בביטול תוספת פיגורים ובפריסת חוב:

5. מועד תשלום קנס ותוספות פיגורים מוסדר בשני חיקוקים: האחד – חוק העונשין והשני, חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה – 1995 (להלן: "חוק המרכז").

   סעיף 66(א) לחוק העונשין קובע :

   "מועד לתשלום קנס [תיקון: תש"ם]

   (א) קנס שהוטל ישולם מיד, אך רשאי בית המשפט לצוות שהקנס ישולם תוך תקופה שקבע ובתנאים שקבע; ורשאי הוא לקבוע שעל סכום הקנס שתשלומו נדחה או על חלק ממנו תשולם תוספת כאמור בסעיף 67 לגבי תקופת הדחיה".

    

   סעיף 67(א) לחוק העונשין קובע:

   "תוספת פיגור על אי תשלום קנס