רע"ס 19167-06-09

נגד הנאשם הוגש ביום 21.6.09 כתב אישום המייחס לו עבירה של הפרת צו שיפוטי לפי סעיף 18 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968.

וזו לשון כתב האישום:

הנאשם הורשע בתיק עמ"ק 80621/04 בעבירה של ניהול עסק מסוג מזנון ומשקאות משכרים ללא רישיון. ביום 4.12.05 גזר בית המשפט את דינו ובין השאר ניתן צו סגירה אשר נכנס לתוקף ביום 4.3.06. ביום 18.11.07 הורשע הנאשם בתיק עמ"ק 30047/07, בעבירה של אי קיום צו בית המשפט בכך שלא סגר את העסק. עד היום טרם הוצא רישיון לעסק. ביום 7.1.09 וביום 9.6.09 או בסמוך לתאריכים האמורים, נמצא הנאשם שוב כשהוא מנהל את העסק בניגוד לצו בית המשפט.

ב"כ התביעה הבהירה כי כתב האישום מייחס את העבירה עד למועד הגשת כתב האישום.

הנאשם כפר בעובדות. לטענתו אמנם ניתן צו נגדו, אלא שהוא קיים את הצו וסגר את העסק. לאחר הסגירה, הנאשם קיבל היתר זמני או רישיון זמני לתקופה של שנה והעסק נפתח מחדש. עוד טען כי ככל שהתביעה סבורה שניהל עסק ללא רישיון במהלך התקופה, ניתן להאשימו בכך, אך לא בהפרת צו.

ראיות התביעה 

עדות בוריס טמין: העד הוא מנהל מחלקת רישוי עסקים בעיריית לוד. על פי עדותו ערך בעסק שתי ביקורות, במועדים המצוינים בכתב האישום, ומצא כי העסק פועל. לדבריו, לאחר הביקורת ביום 7.1.09 טלפן אליו הנאשם, והוא הסביר לו כי הינו מנהל את עסק ללא רישיון ובניגוד לצו, ההיתר פג תוקף, והוא לא מילא את התנאים, אין לו אישור כיבוי אש, בריאות ומשטרה. הוגש מזכר אודות השיחה ת/6. טמין העיד כי היו לו עוד שיחות עם הנאשם, בהן התחייב לטפל מול מהנדס העיר יחד עם בעל הנכס ולדאוג להיתר למבנה. בכל שיחה הזכיר לנאשם שהוא מנהל את העסק בניגוד לצו. בעניין השיחות הוגשו מזכרים מיום 9.2.09 ו-26.2.09 ת/7-8, בהן מפורט תוכן השיחה ומצוין כי טמין הזכיר לנאשם כי לעסק צו סגירה. הביקורת השנייה נערכה ביום 9.6.09 ובה נמצא העסק פועל ונערך דו"ח ביקורת. באמצעות טמין הוגש מכתב התחייבות של הנאשם אל מחלקת רישוי עסקים ת/13, בו כתב כי הוא מבין עתה שלעסק לא יינתן רישיון, לפיכך הוא מתחייב לסגור את העסק בתוך 6 חודשים ומבקש לא להעביר את התיק למחלקה המשפטית, ולתת לו אורכה למציאת מקום חילופי. העסק לא קיבל רישיון כיוון שנוהל ללא אישור משרד הבריאות, כיבוי אש ומשטרה, ובמבנה שחלקו ללא היתר בשצ"פ.