רע"ס 14670-09-17 מדינת ישראל נ' בטיא ואח'

בקשה לביטול כתב האישום לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי .

כנגד שלשת הנאשמים הוגש ביום 7.9.17 כתב אישום המייחס להם עבירות בגין עיסוק בעסק ללא רישיון לפי סעיף 4 , 14 ו15 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968 (להלן : "החוק") ואי קיום צו שיפוטי לפי סעיף 18 לחוק .

בהתאם לכתב האישום ובתמצית , הנאשמת 3 הינה חברה בע"מ (להלן : "החברה) שעסקה בין היתר במכירת מזון או משקאות משכרים לצריכה במקום והנאשמים 1 ו2 אחראים מכוח פעילות בחברה . נטען כי הנאשמים עסקו בעסק ללא רישיון וללא היתר זמני ובניגוד לצו שיפוטי שניתן ביום 10.2.13 במסגרת רע"ס 496-09-12 אשר נכנס לתוקפו ביום 9.2.14.

בפתח דיון ההקראה ביום 12.11.17 הודיע ב"כ הנאשמים כי בכוונתו להעלות טענה מקדמית וזו הורחבה בכתב והוגשה לעיוני ביום 19.11.17 לפיה יש לבטל את כתב האישום בהיותו עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית – לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982.

לטענת ב"כ הנאשמים מדובר במי שטורחים ועמלים להשגת רישיון העסק מזה שנים רבות מאז תחילת שנת 2012 וכי ניסיונותיהם העלו חרס לצד שיהוי ניכר בהגשת האישום ומתן ואף "קריצה" מטעם העיריה עד לאירוע ירי שהתרחש בסמוך לעסק ומשיקולים זרים נחפזה המאשימה . מבלי לעמוד על טענותיו של ב"כ הנאשמים, די אם אציין כי אלו טענות ראויות אשר וודאי מצריכות התייחסות ככל שתוכחנה , אך לצד זאת לא ניתן להתעלם מכך מאישורו למעשה, כי גם לאחר שקיבלו הנאשמים את הצו השיפוטי המשיכו בניהול העסק לכאורה תוך שבמקביל עשו מאמצים להכשרת ההיתר . לעמדתו בתגובה לעמדת המאשימה ההיתר יינתן תוך ימים ספורים.

ב"כ המאשימה מרחיב בתגובתו הנימוקים להתנגדותו לבקשה עליהם לא מצאתי לחזור, בשים לב לנתון עובדתי מהותי אשר לא נסתר מעיניו ולפיו הנאשמים המשיכו בניהולו של העסק חרף קיומו של צו שיפוטי אף לשיטתם.

מבלי לקבוע מסמרות, די בכך כדי לדחות את הבקשה לביטול האישום וגם אם טעם יש בטענות ב"כ הנאשמים, אין זה השלב בו ניתן להעריך הדברים טרם בירור וחשיפת בית המשפט למלוא הראיות .

לצד זאת ייאמר, כי ככל שרישיון העסק הקבוע בפתח, ובכפוף להכרעת דין בדבר ביצוע העבירה, ניתן יהיה לאזן בין עמדות הצדדים ולשקול בחיוב התחשבות עונשית , אך זאת בשלב מאוחר יותר של ההליך ולא במסגרת ביטול האישום במסגרת בקשה להגנה מן הצדק .