רע"מ 71248-09-16 חדד ואח' נ' רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול,היחידה המשפטית,משרד הפנים.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים (כבוד הדיין דותן ברגמן) מיום 28.9.2016 (ערר (ת"א) 3250-16) (להלן: "הבקשה"), שדחה את בקשת המבקשים לצו ביניים ונקבע בה כי המבקשת 2 – דייזי דוקי (להלן – "המבקשת") תעזוב את ישראל ובתוך 7 ימים מיום שתשוב לארצה יודיעו המבקשים על עמדתם לעניין המשך בירור הערר.

תמצית העובדות

1. המבקשת היא אזרחית הפיליפינים ילידת 1958 אשר נכנסה לישראל ביום 24.5.1995 באשרת תייר לשלושה חודשים (עד ליום 24.8.1995) ושהתה בישראל עד ליום 29.5.2003.

2. ביום 27.9.2003 נכנסה המבקשת לישראל בשנית באשרת תייר בתוקף עד ליום 27.12.03, באמצעות דרכון אחר ומאז שוהה המבקשת בישראל שלא כדין.

3. מרישומי המשיבה עולה כי ביום 3.11.04 נעצרה המבקשת ונערך לה שימוע במסגרתו טענה המבקשת כי היא חייה עם בן זוג ישראלי וכן כי הייתה מעורבת בתיווך ומכירת אשרות לנתינים פיליפינים ורומתה על ידי שותפה ואינה מוכנה לעזוב עד הסדרת העניין, בתום השימוע הוצאו כנגדה צווי שימוע והרחקה.

   במסגרת דיון שהתקיים בבית הדין למשמורת טענה המבקשת טענה שונה לפיה היא בזוגיות עם אזרח ניגרי, ובתום הדיון נקבע להשאיר את הצו על כנו.

   במסגרת עתירה מנהלית ניתן צו ארעי למניעת הרחקתה, וביום 20.1.05 שוחררה המבקשת בתנאים בהיותה עדה בתיק חקירה.

4. לטענת המבקשים, ביום 14.3.06 נישאה המבקשת למבקש 1 – אהוד חדד (להלן: "המבקש") בנישואי פרגוואי (תעודת הנישואים ואישור נוטריוני על תרגומה מצורפים כנספח ב' לבקשה).

5. ביום 27.6.06 פנו המבקשים ללשכת המשיבה לשם הגשת בקשה למתן מעמד למבקשת מכוח נישואיהם, בימים 20.6.07, 17.6.09 ו- 25.10.11 נערכו למבקשים ראיונות בלשכת המשיבה, וביום 13.2.08 נערך ריאיון לאחיו של המבקש.

6. במסגרת המגעים בין הצדדים התבקשו המבקשים להמציא מסמכים שונים ולשם כך ניתנו מספר אורכות.

7. ביום 12.1.15 ניתנה החלטת המשיבה המסרבת את בקשת מתן המעמד לאור אי המצאת התיעוד הנדרש, במסגרתה צוין כי על המבקשת לצאת מישראל תוך 14 יום, ערר פנימי על ההחלטה נדחה ביום 25.2.15.