רע"מ 55268-09-16 סמרה נ' רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול,היחידה המשפטית,משרד הפנים.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים בתל אביב (כבוד הדיין מיכאל זילברשמיד) מיום 20.9.2016 בערר (ת"א) 3027-16 בו נדחתה בקשת המבקש לצו ארעי במסגרת ערר שהגיש על הוצאת הוראת שהייה מכוח סעיף 32ד לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954 (להלן – "החוק למניעת הסתננות").

המבקש, אזרח אריתראה, נכנס לישראל בשנת 2010, על פי הצהרתו.

ביום 20.7.2010 ניתן למבקש רישיון שהייה על פי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, אשר חודש מעת לעת.

ביום 26.7.2015 נמסר למבקש זימון לשימוע טרם הוצאת הוראת שהייה, וביום 10.8.2015 נערך לו שימוע שבסופו הוצאה למבקש הוראת שהייה לפיה הוא יתייצב במתקן חולות ביום 31.8.2015.

בטרם המועד בו היה על המבקש להתייצב למתקן, הגיש המבקש ערר, במסגרתו ניתן למבקש צו ארעי המעכב את התייצבותו במתקן השהייה, בהמשך נמחק הערר ונקבע כי תערך למבקש בחינה מחודשת. לאחר מכן, בעקבות ערעור שהוגש על ידי המשיבה אשר נמחק, הוחלט כי הוראת השהייה מוקפאת עד למתן החלטה מחודשת לעניין משך השהייה וכן כי יוארך רישיונו של המבקש.

ביום 3.8.2016 נמסר למבקש זימון לשימוע טרם הוצאת הוראת שהייה, וביום 22.8.2016 נערך לו שימוע שבסופו הוצאה למבקש הוראת שהייה למתקן חולות למשך 12 חודשים החל מיום 12.9.2016.

ביום 4.9.2016 פנה ב"כ המבקש למשיבה בבקשה לערוך שימוע נוסף למבקש בשל פגמים שנפלו בשימוע.

ביום 12.9.2016 הגיש המבקש ערר לבית הדין לעררים כנגד הוראת השהייה.

באותו היום, קרי 12.9.2016, הורה בית הדין על המצאת פרוטוקול השימוע וקבע כי עד למתן החלטה המבקש לא נדרש להתייצב במתקן.

ביום 13.9.2016 ניתן מענה המשיבה לפנייתו של ב"כ המבקש מיום 4.9.2016 ובה נכתב כי עורך דינו של המבקש נכח בשימוע ולכן לא ברורה טענתו בדבר מניעת ייצוג.