רע"מ 42318-11-15 אוקבזגי נ' משרד הפנים

בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים בתל אביב (כבוד הדיין דותן ברגמן) מיום 18.11.2015 בערר (ת"א) 4452-15 שדחה את בקשת המבקש, אזרח אריתריאה אשר נכנס לישראל בשנת 2010, למתן צו ארעי המונע את התייצבות המבקש במתקן חולות במסגרת ערר שהגיש על הוצאת הוראת שהייה שניתנה לו מכוח סעיף 32ד לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954 (להלן – "החוק למניעת הסתננות"), המורה על התייצבותו של המבקש במתקן חולות עד ליום 18.11.2015 (אתמול).

בית הדין לעררים דחה את הבקשה למתן צו ארעי בלא לבקש את תגובת המדינה וזאת עקב סיכויי הערר הלא גבוהים מאחר שהמבקש עומד בהוראות החוק למניעת הסתננות ובקריטריונים שנקבעו בעניין זה על-ידי משרד הפנים וכי "טענותיו העיקריות הינן כלליות, באופן המשותף למרבית המסתננים להם מנפיק המשיב הוראות שהייה, ושאינו מצדיק ככלל מתן צו ארעי" (סעיף 3 להחלטה).

באשר לטענותיו הרפואיות של המבקש קבע בית הדין לעררים כי לא הובאו אסמכתאות מספקות, ואלו שהובאו אינן עולות ולו לכאורה לכדי טענות אשר יכול ויחריגו אותו מתחולת החוק למניעת הסתננות. בהקשר זה, קבע בית הדין לעררים כי המבקש יוכל, עם התייצבותו במתקן חולות, להעלות את מלוא טענותיו הרפואיות בפני הרופא המצוי שם, כאשר לרופא הסמכות לשחררו מסיבות רפואיות, ככל ועולה צורך בכך.

באשר לפגמים שנפלו בשימוע, ציין בית הדין לעררים כי באת כוחו של המבקש נכחה בשימוע, וכי המבקש לא הביא כל אסמכתא לתמיכה בטענותיו, משבחר שלא לצרף את פרוטוקול השימוע שנערך לו. מכל מקום, בית הדין קבע כי אין מניעה כי טענותיו בעניין זה ייבחנו במסגרת הדיון בערר.

בית הדין לעררים קבע גם כי לא הוכח שהשהייה במתקן חולות תגרום למבקש נזק חמור שאינו בר תיקון, ושאי מתן הצו יסכל את בירור הערר (סעיף 4 להחלטה), וכי בנסיבות אלה, נוטה מאזן הנוחות דווקא לטובת המשיב.

בבקשת רשות הערעור טוען המבקש כי הוא סובל מבעיות רפואיות – בעיות גב, זיהומים ושחפת, אשר יחריפו באם יתייצב במתקן. עוד טוען המבקש, כי קיבל הפניה לטיפולים שונים ולבדיקות אשר לא יוכל לבצעם באם יתייצב במתקן. על כן, טוען המבקש כי בהתאם לסעיף 32ד(ב)(5) לחוק למניעת הסתננות, היה על המשיב להימנע מלהוציא הוראת שהייה בעניינו.

עוד טוען המבקש, כי נפלו פגמים בשימוע שנערך לו, שהיה שימוע למראית עין וכי דרך הילוכו של המשיב מעלה ספק באשר להתייחסות הספציפית לנסיבותיו האישיות.

בנוסף, טוען המבקש כי הופעל בעניינו שיקול דעת מוטעה, וכי היה על המשיב להתייחס למצבו הבריאותי. כמו כן טוען המבקש כי ההחלטה בעניינו ניתנה באופן לקוני, ללא הנמקה, ועל כן איננה ראויה ומעידה על היותה שרירותית ובלתי מידתית, ועל כן יש לפסלה.

בנוסף המבקש טוען כי מעבר לפגיעה החוקתית, הרי שהתייצבותו במתקן חולות תגרום לפגיעה בבריאותו ולהחמרה במצבו, וכי למשיב לא ייגרם כל נזק אם מצבו של המבקש ייבחן.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור החלטתי לדחות את הבקשה, וזאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיב.

כפי שקבעתי בהחלטות דומות שניתנו על-ידי (ראו, למשל, רע"ם 54239-08-15 גברימיכאל נ' משרד הפנים (10.9.2015); רע"ם 21647-09-15 טספסלסי נ' מדינת ישראל (16.9.2015); רע"ם 21616-09-15 מרשי נ' מדינת ישראל (16.9.2015); רע"ם 12129-10-15 נוגוסי נ' מדינת ישראל (11.10.2015)) כל שקבע בית הדין לעררים בשלב זה, הינו שאין מקום למתן צו ארעי המונע את התייצבות המבקש במתקן חולות במועד שנקבע לו, שעל המבקש להתייצב במתקן חולות ושלאחר קבלת תשובה ותגובה לבקשה לצו ביניים, שתינתן תוך 21 יום ממועד התייצבות המבקש במתקן חולות, תנתן החלטת בית הדין לעררים בבקשה לצו ביניים.