רע"מ 29615-10-15 tesfagaber נ' משרד הפנים ואח'

1.המבקש, אזרח ותושב אריתריאה, הסתנן לישראל דרך גבול מצרים ביום 18.12.10.

הוצא נגדו צו הרחקה, הוא הושם במשמורת וביום 3.2.2011 שוחרר מהמשמורת ומאז הוצאו לו מפעם לפעם רישיונות שהייה לפי סעיף 2 (א) (5) לחוק הכניסה לישראל ("החוק").

לאחר שימוע שנערך לו ביום 20.9.15 אצל המשיבה – הוצאה לו הוראת שהייה במתקן חולות.

המבקש הגיש על כן ערר לבית הדין לעררים לפי החוק ("בית הדין") ובגדרו ביקש צו ביניים המעכב את הוראת השהייה וכסעד נוסף ביקש צו ארעי לעניין זה – במעמד צד אחד ובטרם דיון.

בקשתו לצו ארעי נדחתה על ידי ביה"ד ביום 10.11.15 (כב' הדיין מ. זילברשמיד).

בפני, בקשת המבקש לרשות לערער על אותה ההחלטה.

2.לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה על נספחיהן – לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

ככלל, בית הדין לא יוציא מלפניו צו ארעי (בהעדר המשיבה) אלא אם מצא, על פני הערר והבקשה, כי הימנעות ממתן צו ארעי שכזה "עלול לגרום לנזק חמור שאינו בר תיקון".

עיינתי בכתב הערר על צרופותיו – ולא מצאתי כזאת.

(ור' לעניין זה תקנה 13 (א) לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים) התשע"ד – 2014 – ור' החלטת כב' השופטת ד. ברק-ארז בבר"מ 5593/14).

זאת ועוד. המבקש הינו בן 24, אינו נשוי ואין לו ילדים.

הוא עונה איפוא למבחנים הקבועים בחוק ובקריטריונים שקבעה הרשות ליישום הוראותיו – לעניין הוצאת הוראות שהייה למסתננים.

טענתו כי הסתנן לישראל לאחר המועד שנקבע לעניין זה בקריטריונים שקדמו לפסה"ד בבג"ץ 8865/13 (מיום 11.8.15) – אינה טענה, נוכח ביטול קריטריון "ותק הסתננות" בגדרם של הקריטריונים המעודכנים שקבעה המשיבה עוד ביום 30.8.15.

בהחלטת בית הדין, נשוא בקשה זו, נקבעו סדרי הדין והמועדים לדיון בערר ובבקשת צו הביניים – ועל כן די במפורט לעיל לדחות בקשת הרשות לערער על ההחלטה הדוחה את הבקשה לצו הארעי בהעדר.