רע"מ 19305-12-15

בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים בבאר שבע בערר (ב"ש) 4842-15 שניתנה על ידי כב' הדיין מיכאל זילברשמיד ביום 8.12.15, בה נדחתה בקשת המבקש למתן צו ארעי אשר יעכב את התייצבותו במתקן השהיה "חולות".

המבקש, יליד 1982, נתין סודן, הסתנן לישראל ביום 25.4.12. בשימוע שנערך לו ביום 6.5.12 ציין, כי הוא נשוי ואב לשני ילדים והגיע לישראל על מנת לעבוד ולשפר את מצבו הכלכלי. לאחר שחרורו ממשמורת התגורר המבקש באילת ועבד בנקיון. ביום 5.11.15 נערך למבקש שימוע על מנת לבחון את האפשרות ליתן בעניינו הוראת שהיה ב"חולות". בשימוע ציין המבקש, כי לא היו לו חוויות חריגות בדרכו לישראל, כי יש לו משפחה בסודן, כי אין לו בעיות רפואיות כלשהן וכי הגיש בקשה למקלט מדיני בישראל שטרם נדונה. בתום השימוע, הוחלט כי המבקש עומד בתנאים שנקבעו בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד - 1954, והוצאה לו הוראת שהיה במתקן "חולות" למשך 12 חודש, החל מיום 9.12.15.

על החלטה זו הגיש המבקש ערר לבית הדין לעררים בבאר שבע, יחד עם בקשה לצו ביניים. בד בבד עם בקשות אלה התבקש צו ארעי במעמד צד אחד, אשר ישהה את התייצבות המבקש במתקן "חולות". ביום 8.12.15 הורה בית הדין על דחיית הבקשה. בית הדין קבע, כי סיכויי הערר אינם גבוהים. טענות המבקש לפיהן אין מקום ליתן הוראת שהיה למבקש מקלט נדחו בבג"ץ 8665/14 דסטה נ' הכנסת (פורסם בנבו) (11.8.15) ואין מניעה כי בקשתו למקלט מדיני, שהוגשה רק ביום 12.10.15, תבחן בעודו שוהה במתקן "חולות". עוד ציין בית הדין, כי לא שוכנע שהשהיית ההחלטה בבקשה למתן צו ביניים עלולה לגרום לנזק חמור שאינו בר תיקון. טענת המבקש בדבר מצבו הרפואי הלקוי לא נתמכה באסמכתאות רפואיות אשר יש בהן כדי לשכנע כי מצבו הרפואי עלול להחמיר אם ישהה במרכז השהיה, מה עוד שקיימת סמכות לרופא במרכז השהיה להורות על טיפול במבקש בתנאים מיוחדים או על שחרורו מהמתקן היה ויחשוב, כי יש צורך בכך. בית הדין הוסיף, כי גם העובדה שהערר הוגש בסמוך למועד בו היה על המבקש להתייצב במתקן השהיה, יש בו כדי לתמוך באי מתן הצו.

מכאן הבקשה. המבקש טוען, כי במקרים רבים מסתננים אשר קבלו הוראת שהיה ב"חולות" נשלחים לדרכם ואשרתם מוארכת וזאת בשל העדר מקומות במתקן "חולות". עוד טוען הוא, כי התקיימו התנאים למתן סעד זמני בערר לאור סיכויי הערר ומאזן הנוחות. סיכויי הערר הינם גבוהים לאור מצבו הרפואי של המבקש ולאור ההתעללות והכליאה שעברו עליו במצרים בדרכו לישראל, אשר בגינם אין מקום להשמתו ב"חולות". מאזן הנוחות אף הוא נוטה לטובת המבקש, שכן השמתו בחולות תפגע בחירותו ותגרום לו לאבד את מקום עבודתו, ואילו למשיב, משרד הפנים (להלן - "המשיב"), לא יגרם נזק מדחיית ההתייצבות.

המשיב סבור, כי טענות המבקש הועלו ללא כל בסיס עובדתי ויש לדחות בקשות מעין אלה, בהן מתבקש בית המשפט למנוע הוצאת הוראת שהיה ב"חולות" על אף העדרן של טענות פרטניות מוכחות ורציניות הנוגעות לנסיבותיו האישיות של המסתנן.

המשיב מוסיף ומפנה להוראות התקנות לפיהן צו ארעי ינתן רק כאשר יוכח כי ההמתנה לדיון בצו הביניים תביא לנזק חמור שאינו בר תיקון. במקרה זה, המבקש לא הציג כל אסמכתאות לטענותיו למצבו הרפואי ולא טען לבעיות רפואיות כלשהן בשימועים שנערכו לו. ממילא, במתקן ב"חולות" קיימים שירותים רפואיים, כאשר שוהים הנזקקים לכך מופנים להמשך טיפול בבית החולים בבאר שבע ובמידת הצורך מוסמך הרופא במרכז השהיה לדחות מועד כניסתו של המבקש ל'חולות' עד לשיפור במצבו הרפואי. כמו כן, המבקש לא הצביע על נזק מיוחד שיגרם לו מהשהיה ב"חולות". העובדה כי השהיה במתקן תאלץ את המבקש לעזוב את עבודתו אין בה כדי לתמוך בבקשה - שכן מטרת הפניית המבקש למרכז השהיה הינה מניעת השתקעותו בישראל.

עוד מבהיר המשיב, כי מתקן "חולות" אינו בתפוסה מלאה ויש בו מאות מקומות פנויים, וכי לא קרה שנדחתה קליטתו במתקן של מסתנן שהתייצב במקום.