רע"מ 12602-09-15 עבדאללה נ' רשות האוכלוסין וההגירה/משרד הפנים

בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים בתל-אביב (כבוד הדיין דותן ברגמן) מיום 24/8/2015 בערר (ת"א) 2816-15 שדחה את בקשת המבקש, אזרח סודני, למתן צו ארעי למניעת התייצבותו במתקן חולות ביום 26/8/2015. זאת, במסגרת ערר על הוצאת הוראת שהייה במתקן חולות מכוח סעיף 32 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954.

זאת, עקב סיכויי הערר שאינם גבוהים, כשהמבקש טען בעיקר טענות כלליות המשותפות לכלל המסתננים להם מנפיק המשיב הוראות שהייה ושאינו מצדיק ככלל מתן צו ארעי ומשלא הוכח שהשהיית ההחלטה עלולה לגרום לו נזק חמור שאינו בר תיקון ושאי מתן הצו יסכל את בירור הערר, כך שגם מאזן הנוחות לא מטה את הכף לקבלת הבקשה.

המבקש טוען בבקשת רשות הערעור על החלטת בית הדין לעררים שהוראת השהייה שנמסרה לו הינה לתקופה של 20 חודשים והיא בלתי חוקית ונוגדת את פסיקת בית המשפט העליון מיום1 11/8/2015 בבג"ץ דסטה (בג"ץ 8665/14) ושאי מתן הצו יגרום לו נזק חמור ובלתי הפיך.

לאחר שעיינתי בבקשה החלטתי לדחותה אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.

יש להדגיש כי מדובר בבקשה לצו ארעי בלבד, שנדחתה על-ידי בית הדין לעררים, כאשר הבקשה לצו ביניים, כמו גם הערעור עצמו, יידונו בבית הדין לעררים.

לא מצאתי מקום להתערב בשיקול דעתו ובהחלטתו הסבירה של בית הדין לעררים, כאשר המבקש לא הצביע על נזק חמור או בלתי הפיך שייגרם לו בשל הכניסה למתקן וטענותיו נושאות אופי כללי, כפי שקבע בית הדין לעררים.

אני מפנה להחלטה דומה שניתנה על-ידי ברע"מ 54940-08-15 Kesta נ' מדינת ישראל – רשות האוכלוסין וההגירה (8/9/2015) שניתנה לאחר קבלת תגובת המדינה.

כך גם לגבי הטענה להוצאת הוראת השהייה ל-20 חודשים, ינהג המשיב כפי שנוהג בכל המקרים האחרים (ראו תגובתו ברע"מ 54940-08-15) בעקבות בג"ץ דסטה, לקבוע את משך הוראת השהייה בהתאם לנסיבות הפרטניות והאישיות באופן שלא תעלה על 12 חודשים.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.