רע"ב 6633/16 פלוני נ' ועדת השחרורים ואח'

           לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה שניתנה ביום 15.8.2016 על ידי כבוד השופטים ר' סוקול, ר' בש וע' חן-ברקבעת"א 14562-08-16.

רקע והליכים קודמים

1. המבקש הוא פלסטיני שהורשע בבית המשפט הצבאי, על פי הודאתו, בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, עבירה לפי סעיפים 64 ו-40 לצו בדבר תעבורה (יהודה ושומרון)(מס' 1310)(תקנות התעבורה), התשנ"ב-1992 (להלן: הצו) ובעבירה של הפקרה אחרי פגיעה, עבירה לפי סעיפים 64א(ב) לצו. בית המשפט הצבאי קיבל את הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים והשית על המבקש 21 חודשי מאסר בפועל וכן תשלום פיצויים ורכיבי ענישה נוספים.

2. עניינו של המבקש עלה לדיון בוועדת השחרורים, ביום 2.8.2016. במהלך הדיון בוועדה, הוצג לפניה מידע מודיעיני חסוי אודות מעורבותו של המבקש בניסיון להברחת אמל"ח מאולתר, בעת היותו במאסר.

3. ועדת השחרורים דחתה את בקשתו של המבקש לשחרור מוקדם, זאת עקב מסוכנותו, עליה למדה מהתנהלותו במהלך התאונה נשוא כתב האישום, במהלכה פגע ברוכב אופנים שנסע בשולי הדרך ועזב את המקום מבלי להגיש עזרה. בנסיבות אלה, הגיעה הוועדה למסקנה כי שחרורו המוקדם של המבקש עלול לסכן את שלום הציבור ובטחונו.

4. המבקש עתר נגד החלטתה של הוועדה לבית המשפט המחוזי, וטען כי הוא עומד בתנאים לשחרור מוקדם. המשיבים טענו כי הוועדה סברה ששחרורו המוקדם עלול לסכן את שלום הציבור, נוכח הלך מחשבתו באירוע נשוא כתב האישום, ולכך יש להוסיף גם את המידע המודיעיני על התנהגות לא תקינה בכלא. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה בציינו: "ייתכן כי אילו הייתה עומדת בפנינו רק החלטת הוועדה המתבססת על מסוכנות הנלמדת ממעשה העבירה שבהם הורשע העותר, ניתן היה לשקול ביתר אהדה את בקשתו של העותר לשחרור מוקדם. עם זאת, בשים לב למידע המודיעיני, אנו סבורים כי המסוכנות הנשקפת מהעותר אינה מצדיקה את שחרורו ומסכימים אנו כי התנהגות זו אינה התנהגות ראויה". מכאן הבקשה שלפנַי.

טענות המבקש

5. בבקשת רשות הערעור שלפנַי טוען המבקש, כי מתעוררות בעניינו שאלות משפטיות בעלות חשיבות עליונה. לדבריו, בית המשפט דחה את עתירתו רק בשל המידע המודיעיני, שכלל לא הוצג לפניו ולא היה יכול להתגונן מפניו. לשיטת המבקש, החלטתה של הוועדה לדחות את בקשתו לשחרור מוקדם היא בלתי סבירה ואינה מתבססת על אינדיקציה כלשהי מלבד אותו מידע חסוי שאין ביכולתו של המבקש לבקר. אף לשיטתו של בית המשפט המחוזי, אין בחומרת העבירה לבדה כדי למנוע את שחרורו המוקדם של המבקש. כך גם כל יתר השיקולים מטים את הכף לטובת שחרורו המוקדם של המבקש, ובין היתר: המבקש נטל אחריות למעשה ומביע חרטה, שילם את הפיצויים במלואם, נעדר עבר פלילי, והתנהגותו טובה בין כותלי הכלא (למעט אותו מידע מודיעיני עלום) וכן נוכח נסיבותיו האישיות והמשפחתיות.

טענות המשיבים

6. בתגובת המשיבים נטען, כי דינה של הבקשה להידחות על הסף, משום שהחלטתו של בית המשפט המחוזי נסבה כל כולה על עניינו הפרטני ונסיבותיו הספציפיות של המבקש, ולפיכך לא קמה עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". עוד טענו המשיבים, כי דינה של הבקשה להידחות גם לגופה, זאת משום שאין לאסיר זכות שבדין להשתחרר בטרם השלים את מלוא עונשו. בנוסף, החלטתה של ועדת השחרורים היא סבירה ולא נפל בה כל פגם. לעמדת המשיבים, העבירה בגינה נושא המבקש את מאסרו, כמו גם המידע המודיעיני בעניינו של המבקש, המעיד על התנהגות לא ראויה, יש בהם כדי ללמד על מסוכנותו לציבור. יצוין, כי המידע המודיעיני צורף במעטפה חתומה לעיונו של בית המשפט.