רע"ב 4249/16 בבית המשפט העליון הישאם טהא נ' הממונה על עבודות השירות - מפקדת גוש צפון ואח'

1. לפני בקשת רשות ערעור שבצידה בקשה לעיכוב ביצוע, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט ר' שפירא (סג"נ)), ב-עת"א 62132-03-16, במסגרתו נדחתה עתירת המבקש כנגד החלטת מפקד מחוז צפון של שירות בתי הסוהר (להלן:המפקד), להורות על הפסקה מינהלית של עבודות השירות שנגזרו על המבקש, ועל ריצוי יתרת עונשו בדרך של מאסר בפועל.

           להלן יובאו הנתונים הנדרשים להכרעה בבקשה.

רקע עובדתי

2. המבקש הורשע על פי הודאתו בבית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת א' קנטור) בביצוע עבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר, וקבלת דבר במרמה. בתאריך 08.06.2014 נגזרו עליו, בין היתר, 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות (ראו: ת"פ 43752-02-10 מדינת ישראל נ' טאהא (08.06.2014)). במסגרת גזר הדין נקבע כי על המבקש להתייצב לריצוי עבודות השירות בתאריך 31.08.2014, והוא אף הוזהר כי חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות ולריצוי יתרת העונש בדרך של מאסר בפועל.

           חרף כך, המבקש לא התייצב במועד שנקבע. בתאריך 02.09.2014, לבקשת המבקש, דחה בית משפט השלום הנכבד את מועד התייצבותו לתאריך 05.10.2014, מטעמי בריאותו של המבקש. מועד ההתייצבות נדחה בשנית – לתאריך 23.11.2014 אף זו נוכח אישור רפואי שצרף המבקש לבקשתו לדחיית המועד. המבקש לא התייצב גם במועד זה.

3. נוכח אישורי המחלה שהמבקש המציא, הוא זומן לוועדה רפואית על מנת לבחון את כשירותו לעבודה. בתאריך 18.01.2015 הוועדה הרפואית קבעה כי המבקש כשיר לביצוע עבודות שירות, ובתאריך 19.01.2015 ניתנה החלטת רכזת עבודות השירות כי על המבקש להתייצב לתחילת ביצוע עבודות השירות כבר למחרת, בתאריך 20.01.2015.

4. בתאריך 20.01.2015 המבקש התייצב לראשונה לריצוי עונשו, כאמור, ונערך לו ראיון קליטה והצבה, בגדרו אף הובהר לו כי אם לא יתנהל על פי הנדרש ממי שמבצע עבודות שירות – הוא יוזמן לשימוע ותישקל האפשרות שירצה עונש המאסר שהושת עליו מאחורי סורג ובריח. חרף כך, המבקש לא ביצע את עבודות השירות באופן סדיר, והוא נעדר ממקום העבודה ימים רבים, וזאת ללא אישור המפקח, ובניגוד להוראות הממונה. המבקש זומן למספר שיחות בירור שאף אליהן הוא לא התייצב. לבסוף, בתאריך 08.03.2015, נערכה למבקש שיחת בירור עם המפקח על עבודות השירות, ובסיומה הוחלט לזמנו לשימוע לצורך בחינת הפסקה מנהלית של עבודות השירות שלו, וסיום ריצוי עונשו בכלא.

5. בתאריך 08.06.2015 נערך למבקש שימוע, ובסיומו הוחלט לתת למבקש הזדמנות אחרונה לרצות את מאסרו בדרך של עבודות שירות. בגיליון השימוע צוין כי החלטה זו התבססה, בין היתר, על כך שהמבקש התחייב להתייצב לריצוי עבודות השירות ללא הפסקה עד לסיום עונשו. כן צוין כי המבקש הוזהר, והובהרה לו משמעות אי התייצבותו.