רע"ב 4133-15 חן נ' שירות בתי סוהר ואח'

: | גרסת הדפסה
רע"ב
בית המשפט העליון
4133-15
11.10.2015
בפני השופט:
מ' מזוז

- נגד -
המבקש:
זיו חן
עו"ד רועי לביא
עו"ד מיה רוזנפלד
המשיבים:
1. שירות בתי סוהר
2. משטרת ישראל

עו"ד יונתן ציון מוזס
עו"ד רחלי אטיאס
החלטה

 

 

 

  1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' הנשיא א' טל) מיום 27.5.2015 בעת"א 45050-03-15, במסגרתה נדחתה עתירת המבקש נגד החלטת שירות בתי הסוהר שלא להתיר לבן זוגו לבקרו בבית הסוהר.

 

  1. המבקש הוא אסיר שנדון ביום 31.5.2015 לעונש מאסר בפועל של 65 חודשים בגין הרשעתו בביצוע עבירות של בידוי ראיות, מסירת ראיות כוזבות, שיבוש מהלכי משפט, השמדת ראיות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון לביצוע אותה העבירה, וזאת בשל מעשיו אשר הובילו להגשת כתב אישום נגד אדם חף מפשע בפרשה הידועה בשם "פרשת הבר-נוער". מנין תקופת מאסרו האמור החל מיום מעצרו ביום 19.2.2014.

 

  1. המבקש מוגדר כאסיר הטעון הגנה רמה א', אסיר התראה, ובעל סיכון גבוה לבריחה. כמו כן, המבקש מוחזק החל מיום 16.3.2014 בהפרדת יחיד וזאת בעילות של שמירה על שלומו וביטחונו כמו גם שלומם וביטחונם של אסירים אחרים, ושמירה על הביטחון, הסדר והמשמעת בבית הסוהר.

 

  1. ביום 23.12.2014, בטרם נגזר דינו של המבקש, פנה בא כוחו לראשונה אל המשיב בבקשה כי יותר לבן זוגו של המבקש לבקרו בבית הסוהר. ביום 15.1.2015 החליט מפקד מחוז מרכז בשירות בתי הסוהר לדחות את הבקשה נוכח שיקולי שמירה על שלומו וביטחונו של המבקש ומאחר שלא הוכח ברמה מספקת כי המבקש ובן זוגו הנטען הם ידועים בציבור. לאחר פניה נוספת של בא כוח המבקש, הבהיר המשיב בהחלטתו מיום 3.2.2015 כי קיים מידע מודיעיני אשר בגינו אין לאשר את הביקור, וכן כי על המבקש להציג כל ראיה על מנת להצביע על קשר של ידועים בציבור בינו לבין בן זוגו. ביום 22.3.2015 עתר המבקש נגד החלטות אלה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

 

  1. במסגרת העתירה שהגיש עתר המבקש, כי בית המשפט יורה למשיב להתיר את ביקוריו של בן הזוג ולהורות על ביטול ההבחנה הקיימת בין אסירי הפרדה לאסירים רגילים בסוגיית הביקורים. בכתב התשובה מטעם המשיב נטען, כי התנהגותו השלילית של המבקש והמידע המודיעיני הקיים בעניינו הצדיקו את ההחלטה שלא להתיר את ביקורי בן זוגו, וכן כי המבקש לא הוכיח את הקשר הזוגי הנטען.

 

  1. ביום 27.5.2015 דחה בית המשפט המחוזי את עתירתו של המבקש. בפתח החלטתו ציין בית המשפט, כי במהלך הדיון הצהיר בא כוח המבקש כי הוא עותר רק לכך שיתאפשר לבן זוגו לבקר אותו, לאחר שהתאפשר לאמו לבקר אותו. לפיכך, קבע בית המשפט כי הוא אינו רואה צורך לדון בטענה בדבר ההסדרים השונים החלים על אסירים הנתונים בהפרדה לעומת אסירים רגילים לענין ביקורים, וזאת תוך הפניה לדברים שקבע בסוגיה זו בפסק דינו בתיק אחר (עת"א 27256-02-12). כן נקבע, כי לצרכי אישור ביקורי בן זוג או בת זוג יש צורך לבדוק את טיב הקשר בין המבקש למבקר. לגופו של ענין דחה בית המשפט את העתירה, אך קבע כי על המשיב לבדוק את הטענה שעלתה בתצהיר הוריו (ושלא הועלתה בתצהיר בן הזוג), לפיה בן זוגו של המבקש תומך בו כלכלית, ולהתחשב בה אם תתברר כנכונה.

 

  1. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני. בבקשה נטען כי במקרה דנן מתעוררות שתי שאלות משפטיות עקרוניות החורגות מעניינו הפרטני של המבקש. ראשית, נטען כי הכלל בפקודת הנציבות 04.03.00 "החזקת אסירים בהפרדה" (להלן: פקודת ההפרדה) אשר קובע כי ביקורים לאסירי הפרדה יינתנו לבני משפחה מדרגה ראשונה בלבד (סעיף 22(א) לפקודת ההפרדה) מפלה אסירים אלו לעומת אסירים שאינם נמצאים בהפרדה, עליהם לא חלה המגבלה האמורה. נטען כי אין הצדקה לצמצום זכותם לביקורים של אסירי ועצורי הפרדה כאמור. שנית, נטען כי המקרה דנן מעורר את השאלה מהי הפרשנות הראויה למונח "בן זוג" לצורך התרת ביקורים של בן או בת זוג לאסירי הפרדה, ומהו המבחן הנדרש להוכחת טיב היחסים. בהקשר זה נטען, כי בחינה תכליתית של לשון הפקודה מעלה כי גם מי שאינם עונים להגדרה נוקשה של המונח "בני זוג" יוכלו לבקר את יקיריהם, וכי לצורך הוכחת קיום הקשר הזוגי יש להסתפק בתצהירי הצדדים.

 

  1. בתגובת המשיב מיום 2.9.2015 נטען, כי דין הבקשה להידחות על הסף מאחר שאינה מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית, אלא היא עוסקת אך ורק בנסיבותיו הפרטניות של המבקש. לגופו של ענין נטען, כי לא חלה כל סטייה מאמות המידה הסבירות בהחלטת המשיב שלא להתיר את ביקורי בן זוגו של המבקש, לא כל שכן סטייה בולטת המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. התרת ביקורים היא סמכות שבשיקול דעת המשיב ולאסיר אין זכות קנויה לביקורים. נוסף על כך, כאמור לעיל, בעניינו של אסיר הפרדה חלה פקודת ההפרדה, אשר קובעת כי יותרו לו ביקורים רק של בני משפחה מדרגה ראשונה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה רכישת מנוי

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד הסרת מסמך באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת 
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>