רע"ב 3103/15 כיאל נדאל נ' היועץ המשפטי לממשלה

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים ( כב' השופטים: י' אלון – נשיא; י' פרסקי; י' עדן), בעת"א 56876-03-15, מיום 20.4.2015, במסגרתו התקבלה עתירתו של המשיבכנגד החלטת ועדת השחרורים, מיום 23.3.2015.

רקע והליכים קודמים

2. נגד המבקש הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של זריקת חפצים לעבר אדם או רכוש, לפי סעיף 212(2) לצו בדבר הוראות בטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1651), התש"ע – 2009 (להלן: הצו); ייצור חפץ מבעיר ללא היתר, לפי סעיף 230(א)+(ב) לצו; זריקת חפץ נפיץ, לפי תקנה 58(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן: תקנות ההגנה לשעת חירום); שתי עבירות של נשיאת, החזקת וייצור נשק ללא היתר, לפי סעיף 230(א)+(ב) לצו; שתי עבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, לפי סעיפים 84 ו-85(1)(א) לתקנות ההגנה לשעת חירום; שידול לנשיאת, החזקת, וייצור נשק, לפי סעיפים 230(א)+(ב) ו-201(א)(4) לצו; ייצור חפץ מבעיר ללא היתר, לפי סעיפים 230(א)+(ב) ו-201(א)(1) לצו; ניסיון להנחת פצצה, לפי סעיף 58(ב) לתקנות ההגנה לשעת חירום וסעיפים 204, 205, ו-201(א)(1) לצו; מגע עם אויב, לפי סעיפים 237 ו-33 לצו; אי מניעת עבירה, לפי סעיפים 261 ו-333 לצו; קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה, לפי סעיפים 209(א) ו-254(א) לצו; קשירת קשר לסחר בציוד מלחמתי, לפי סעיפים 233(ב) ו-254(א) לצו; סחר בציוד מלחמתי, לפי סעיף 223(ב) לצו. מכתב האישום המתוקן עולה, כי כשנה עובר למעצרו של המבקש בשנת 2012, הצטרף המבקש לארגון הטרור "החזית העממית", והקים חוליה צבאית ביחד עם אחרים, אשר במסגרתה יוצרו מטעני חבלה, ונשלחו מחבלים מתאבדים למחסומים במטרה לפגוע בכוחות הביטחון, וכן לבצע פיגועים ביישובים ישראלים. לפיכך נטען בכתב האישום, כי המבקש פעל לגיוס מחבלים מתאבדים; לציודם במטעני חבלה; ולשילוחם אל יעדם, אלא שאלה נתפסו על-ידי כוחות הביטחון, טרם שהשלימו את משימתם.

3. ביום 26.3.2014, הרשיע בית המשפט הצבאי בשומרון את המבקש, בהתאם להודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום,וביום 8.5.2014 נגזר דינו של המבקש. במסגרת גזר הדין, הדגיש בית המשפט הצבאי בשומרון, כי "כתב האישום מלמד על פעילות חמורה של הנאשם [המבקש] במסגרת חולייה צבאית תוך נקיטה באמצעים אקטיביים לצורך הוצאה לפועל של פיגועי התאבדות". בהתאם לכך, השית בית המשפט הצבאי בשומרון על המבקש את העונשים הבאים: 40 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 18 חודשי מאסר על תנאי, למשך 5 שנים, לבל יעבור המבקש כל עבירה מן העבירות בהן הורשע או כל עבירה לפי סימן ה' לפרק ז' בצו, או עבירה שעניינה החזקה, ייצור, או שימוש באמל"ח, או זריקה של חפץ מכל סוג שהוא, או עבירה לפי סעיפים 84, 85, ו-58  לתקנות ההגנה לשעת חירום. בנוסף, הוטל על המבקש קנס כספי בסך של  3,000 ₪.

ההליכים בפני ועדת השחרורים

4. לאחר שסיים לרצות שני-שליש מעונש המאסר שהוטל עליו, הגיש המבקש בקשה לשחרור מוקדם לוועדת השחרורים (להלן: הועדה). לקראת הבאת עניינו של המבקש בפני ועדת השחרורים, הוגשה לעיון הועדה חוות דעת אשר במסגרתה הביעו גורמי הביטחון את התנגדותם הנחרצת לשחרורו המוקדם של המבקש. ביום 23.3.2015, התקבלה על-ידי הועדה בקשתו של המבקש לשחרור מוקדם. הועדה ציינה בהחלטתה, כי "אין אינדיקציה לנזקים שנגרמו כתוצאה מפעילותו של האסיר [...] ואין כל אינדיקציה כי יש לו קשר ל 'חזית העממית'. התנהגותו של האסיר בכלא תקינה, למעט אירוע אחד קולקטיבי משנת 2013. [...] כבר בחקירתו בשב"כ טען כי טעה טעות מרה שהתעסק בפעילות צבאית, ציין כי עשה זאת משעמום וטיפשות וכי לא יעשה דבר שיביאו לכך בשנית". לאור הדברים האלו, קבעה הועדה כי יש לשחרר את המבקש שחרור מוקדם בכפוף לתשלום מלוא הקנס שהוטל עליו.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

5. המשיבעתר כנגד החלטת ועדת השחרורים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים,  וביום 20.4.2015 קיבל בית המשפט המחוזי את העתירה, בציינו כי: