רע"א 943/15 אליין קליין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח'

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 7.1.2015 בפר"ק 7383-11-14 (השופטת ח' פלינר), בגדרה נדחתה בקשתה של המבקשת (להלן: קליין) לעיין בתיק בית המשפט המחוזי נושא בקשה זו, הכל כמפורט להלן.

עיקרי העובדות

2. ביום 4.11.2014 הגיש המשיב 1 (להלן: הבנק) בקשה למינוי כונסי נכסים לשם מימוש השעבוד הקיים לטובתו על נכסי המשיבה 2 (להלן: החברה). ביום 5.11.2014 התקבלה הבקשה והמשיבים 4 ו-5 (להלן: הכונסים) מונו על-ידי בית המשפט לכונסי הנכסים של החברה (להלן יכונה הליך זה: הליך כינוס הנכסים או הליך הכינוס). במקביל להליך כינוס הנכסים מתנהלים שני הליכים נוספים הקשורים לחברה: האחד, הליך הפירוק של החברה במסגרתו מונה מפרק זמני (להלן: הליך הפירוק); השני, הליך פשיטת הרגל של החייב, במסגרתו מבקש החייב להגיע להסדר נושים בהתאם לסעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הליך פשיטת הרגל).

3. ביום 25.11.2014 הגישה קליין בקשה לעיון בתיק בית המשפט במסגרת הליך כינוס הנכסים. הנימוק להגשת הבקשה הוא כדלקמן: קליין היא גרושתו של בעל המניות בחברה (להלן:החייב), ולטענתה האחרון חייב לה כספים רבים. ביום 12.11.2007 הגישה קליין תביעה נגד החייב לבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתה ניתנו לטובתה צווי מניעה וצווי עיקול, בין היתר לגבי זכויותיו של החייב בחברה. לטענת קליין, בהיותה "נושה משמעותית" של החייב, "יש לאפשר לה לעיין בתיק בית המשפט... על מנת לאפשר לה לכלכל את צעדיה בהתאם", ולפעול להצלחתו ותקינותו של הליך הכינוס על מנת שיוותרו ברשותו של החייב כספים מהם תוכל להיפרע. יצוין כי במקביל הגישה קליין בקשה לעיון בתיק בית המשפט במסגרת הליך הפירוק, ובקשתה אושרה.

4. בתגובה לבקשתה של קליין טענו הבנק והכונסים כי לקליין אין זיקה ישירה להליך הכינוס ועל כן אין הצדקה ליתן לה זכות עיון גורפת בתיק. לטענתם, קליין אינה נושה רגילה של החברה אלא נושה של החייב גופו, ובנסיבות אלו די בזכות העיון שניתנה לקליין בתיק של הליך הפירוק. זאת ועוד, לטענת הבנק והכונסים, בין כה וכה קיים ספק גדול אם הבנק יזכה להיפרע מקופת הכינוס מלוא חובו, שלא לומר מרבית חובו, לנוכח גובהו העצום של החוב, העומד על כ- 8 מיליון דולר. בנסיבות אלו, טענו, ניתן לומר "בוודאות גמורה" כי לא תישאר כל יתרה בקופת הכינוס שתועבר לידי המפרק הזמני, לא כל שכן לידיה של קליין, ומשכך אין הצדקה ולא טעם להתיר באופן גורף את העיון בתיק.

עיקרי החלטת בית המשפט המחוזי

5. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, שכן סבר כי אין מקום לאשר לקליין זכות גורפת לעיון בתיק. בנימוקי החלטתו נדרש בית המשפט המחוזי להוראת החוק הרלבנטית לעניין זה, תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים, התשס"ג-2003) (להלן: התקנות), המסדירה את זכות העיון בתיק בית משפט של מי אשר אינו בעל דין. על-פי הוראות תקנה 4 והפסיקה אשר פירשה תקנה זו (ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385 (2005)), בחינת בקשה לעיון בתיק נעשית במסלול תלת-שלבי: בשלב הראשון יש לבחון אם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש; בשלב השני, בהנחה שאין איסור בדין, יש לבחון אם העיון מוצדק, כאשר לאור עקרון פומביות הדיון נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון, והנטל למניעת העיון מוטל על כתפי המתנגדים לכך; בשלב השלישי, בהנחה שישנה הצדקה לעיון, יש לבחון כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויותיהם של המתנגדים לעיון, ובשים לב לסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט.

6. ביחס לשלב הראשון קבע בית המשפט המחוזי כי אין בנמצא איסור שבדין על העיון בחומר המבוקש. בבחינת השלב השני אמר בית המשפט המחוזי, מבלי להכריע בשאלת זיקתה של קליין להליך הכינוס, כי הוא מוכן להניח שלקליין ישנה זכות עקרונית לעיון בתיק. יחד עם זאת, בבחינת השלב השלישי הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה כי אין לאפשר לקליין זכות עיון גורפת בתיק, וזאת משתי סיבות: ראשית, ההליך שיש בו כדי להשפיע באופן משמעותי יותר, אם בכלל, על זכויותיה של קליין, הוא הליך הפירוק, אשר במסגרתו כבר ניתנה לקליין זכות עיון; שנית, הליך כינוס הנכסים כולל מידע רגיש הקשור ביחסי הבנק והלקוח, היא החברה. מתן זכות העיון במסגרת הליך הפירוק מחד גיסא, והמידע הרגיש הקיים בתיק של הליך הכינוס מאידך גיסא, הביאו את בית המשפט המחוזי לכלל מסקנה כי אין להעניק למבקשת זכות עיון גורפת בתיק של הליך כינוס הנכסים. תחת זאת, קבע בית המשפט המחוזי כי ככל שתהיה מעוניינת לעיין במסמך ספציפי הנוגע להליך הכינוס, רשאית קליין להגיש בקשה מתאימה.

           מכאן הבקשה שלפנַי.