רע"א 9362-02-16 חאג' נ' אלחאג' ואח'

זו בקשת המבקשת לרשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (השופט הבכיר ג'מיל נאסר) מיום 13.1.16, לפיה דחה את בקשת המבקשת לסילוק התובענה נגדה על הסף וכן קבע שעל הנתבעים 2-4 להגיש כתב הגנתם תוך 30 יום. לבקשה צורפו אך ורק מסמכים אלה: בקשת המבקשת מיום3.1.16; החלטת בית המשפט מיום 13.1.16; הודעת המבקשת, שהיא בקשה להורות על פסילת הודעת המשיב מיום 8.12.15 שביצע מסירת כתבי בי דין לנתבעים 2-4 על ידי הנחה בפתח ביתה של המבקשת; פרוטוקול דיון מיום 13.1.16.

המבקשת טוענת שהשאלה העקרונית הראשונה המחייבת תשובה מבית משפט זה היא, האם זכותה של המבקשת נפגעה כאשר לא קיבלה הזדמנות לתשובה בשל התנהלות המשיב שלא הגיש תגובה בכתב. לשאלה עקרונית זו, התשובה היא שלילית. לא נפגעה זכותה של המבקשת. אמנם, המשיב רשאי להשיב, תוך 20 יום, אך הוא רשאי גם שלא להשיב בכתב. בכל מקרה, הבקשה הוגשה ביום 3.1.16, ועד 13.1.16, מועד הדיון בבקשה, לא חלפו 20 יום. לפי תקנה 241 (ד) בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובות, או לקבוע דיון. מכיוון שהמבקשת לא צירפה את החלטת בית המשפט על קביעת הדיון, ולאור סמיכות הזמנים בין הגשת הבקשה לדיון, אני מנחש שבית המשפט קבע את הדיון מייד עם הגשת הבקשה, כך שהיה צפוי שבדיון עצמו, פחות מ- 20 יום לאחר הגשת הבקשה, תינתן תשובת המשיב. אכן, תשובת המשיב ניתנה בדיון עצמו, וגם למבקשת היתה זכות להשיב לתשובה. אמנם, היא השיבה שאין למשיב זכות לטעון טענות, אבל טענה גם טענות נוספות (עמ' 2 שורה 30 עד עמ' 3 שורה 8). זכויות הדיוניות של המבקשת לא נפגעו כלל.

השאלה השניה שמעלה המבקשת היא האם אי צירוף תצהיר לבדו די בו כדי לגרום לדחיית הבקשה בלי לבחון את הטענות המשפטיות, או שיש בו כדי לגרום להתעלמות רק מהעובדות הנטענות בבקשה. לשאלה הזו התשובה היא, שבבקשה לסילוק על הסף, דרך כלל, אין צורך לצרף תצהיר, אם לא מסתמכים על עובדות כגון הסכם פשרה שנחתם לאחר הגשת התביעה. הבקשה שהגישה המבקשת היתה למחיקת התביעה על הסף בהעדר עילה, כאמור בכותרתה (אך לא בתוכנה, כפי שאפרט להלן). במקרה זה אין צורך כלל לצרף תצהיר, אלא יש לבחון את כתב התביעה ולראות, האם בהנחה שהאמור בכתב התביעה יוכח, קיימת עילת תביעה.

בניגוד למתואר בבקשה, בית המשפט לא דחה את הבקשה "באופן אוטומטי" עקב אי צירוף תצהיר. בית המשפט קבע שאין הצדקה לסילוק התביעה על הסף, שכן קיימת יריבות משפטית אשר מצדיקה בירור התביעה לגופה. בנוסף ציין, שבבקשה נטענו עובדות שלא אומתו בתצהיר, ללא מענה מב"כ המבקשת על מחדל זה. בית המשפט נקט איפוא בדרך השניה המוצעת על ידי המבקשת – התעלמות מעובדות שלא הוכחו. המבקשת מצאה לנכון להעלות טענות עובדתיות בבקשתה לסילוק על הסף, והדבר מצביע על כך שיש לברר את התביעה לגופה. על פני הדברים, נימוקי הבקשה של המבקשת לסילוק על הסף הם שהעובדות שנטענות על ידי המשיב אינן נכונות והעובדות הנכונות הן אלו שנטענו על ידה. אני מסכים עם בית המשפט קמא, שטענות אלה מחייבות בירור התביעה לגופה, ולא סילוקה על הסף. אציין, כי כתב התביעה לא צורף לבקשה לרשות ערעור, ולכן ההנחה היא שהוא כולל עילת תביעה מבוררת, כפי שקבע בית המשפט קמא.

השאלה השלישית שהעלתה המבקשת היא "האם החלטת הבינים הדרקונית המקפחת זכויות קנייניות של המבקשת, שבין היתר נקבע בה כי על הנתבעים 2-4 להגיש את כתב הגנתם בתוך 30 ימים מיום מתן החלטת הביניים, עולה בקנה אחד עם הודעתה ובקשתה התלויה ועומדת של המבקשת לפסול את הודעת המשיב בענין ביצוע מסירות שלא כדין לנתבעים 2-4". החלטת הביניים אינה דרקונית ואינה מקפחת את המבקשת, ובוודאי שאינה מקפחת זכויות קניינות של המבקשת. החלטה להגיש כתב הגנה אינה יכולה לקפח זכויות קנייניות של מאן דהוא. יכול להיות שהיא מקפחת זכויות דיוניות, אבל אין שום סיבה להגזים ולומר שזכויותיה הדיונית של המבקשת הן זכויות קנייניות.

המבקשת הגישה בקשה לפסול את הודעת המשיב על ביצוע מסירות, מטעמים שבעובדה – שהנתבעים 2-4 אינם מתגוררים אצלה, ושההזמנות לדין הונחו בפתח ביתה, ושאין לה קשר עם חלק מהנתבעים. עובדות אלה לא הוכחו בתצהיר, וכפי שקבע בית המשפט קמא, למרות שניתנה למבקשת הזדמנות להשיב על כך, לא נתנה לכך שום מענה. על כן, בדין ראה בית המשפט קמא את הבקשה לפסול את הודעת המשיב כבלתי מוכחת, וכנטולת עובדות שניתן להסתמך עליהן. בהעדר עובדות בבקשה זו, אין סיבה לפסול את הודעת המשיב שמסר את ההזמנות לדין לנתבעים 2-4 (הודעה שהמבקשת לא צירפה לבקשת רשות הערעור). בדין דחה בית המשפט קמא גם את הבקשה הזו. אין בכך כדי למנוע מהנתבעים 2-4 לפנות לבית המשפט ולטעון שלא קיבלו הזמנות לדין, תוך הוכחת העובדות שהם טוענים להן.

אציין, שאם המבקשת טוענת שהיא יכלה לבקש בשם הנתבעים 2-4 פסילת הודעה על המצאת הזמנות לדין, המסקנה היא שהיא יכולה גם לקבל עבורם כתבי בי דין. אם המבקשת טוענת שהיא לא יכולה לקבל עבורם כתבי בי דין, אזי אין לה סמכות לבקש בשמם לפסול הודעה על המצאת הזמנות לדין לידיהם. היא מייצגת אותם או לא? על המבקשת לפתור את הסתירה בטענותיה.

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. מכיוון שלא נדרשה תשובה, אין צו להוצאות. המזכירות תשיב למבקשת את העירבון שהופקד על ידה.

ניתנה היום, א' אדר א' תשע"ו, 10 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: