רע"א 8940/15שטרית יוסף נ' עיריית אילת

           מונחת לפניי בקשת רשות ערעור בגלגול רביעי, לאחר שבקשה לרשות ערעור מטעם המבקש על החלטת רשם הוצאה לפועל באילת (מיום 4.4.2015, כב' הרשם א' פליקר), נדחתה על ידי בית משפט השלום (רע"צ 39590-04-15, כב' השופט ל' ברינגר) ובקשה לרשות ערעור על החלטה זו, נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי (רע"א 34118-07-15, כב' הנשיא י' אלון).

           הליך ארוך ומסועף התנהל בין המבקש לבין המשיבה, בנושא חוב ארנונה שנצבר לחובת המבקש. תחילתו בפסק דין שניתן כנגד המבקש שהוביל לפתיחת תיק בהוצאה לפועל כנגדו. המבקש טען בתגובה כי פרע את חובו בהתאם להסדר תשלומים שערך עם המשיבה. טענתו נדחתה ונקבע כי ההסדר לא הביא לסילוק מלא וסופי של החוב. מאז ובמהלך השנים שלאחר מכן, הגיש המבקש בקשות מספר לרשמי ההוצאה לפועל, ובדחות טענותיו, אף הגיש בקשות רשות ערעור על החלטות הרשמים לבית משפט השלום באילת. הבקשה הרלוונטית לענייננו היא זו האחרונה, שהוגשה על ידי המבקש לתיקון מועד הקטנת החוב בהתאם להסדר שערך עם המשיבה. לטענתו, על אף שמסר למשיבה המחאות על חשבון החוב כבר בשנת 2003, המשיבה הקטינה את חובו רק בשנת 2006. בקשתו נדחתה, ונקבע כי ההמחאות נפרעו במועדים מאוחרים יותר ועד לאוקטובר 2007, ומשכך לא הייתה הצדקה להקטנת החוב במועד לו טוען המבקש. בנוסף, חלק מההמחאות שמסר חוללו, ולא הוכח על ידו שהוא שילם את תמורתן. כאמור, בקשות רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטה זו נדחו, הן בבית משפט השלום באילת, הן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. על כך הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור שבפניי.

           דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן רק כאשר עולה מהמקרה סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). דברים אלה מקבלים משנה תוקף שעה שמדובר בגלגול רביעי. רשות ערעור בעניין אשר נדון מספר כה רב של פעמים תינתן אך במקרים חריגים שבחריגים [ראו: רע"א 9885/06 שלטי הגליל מ.ס (1996) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ – סניף כרמיאל, פסקה ד (18.3.2007)]. זהו אינו מקרה חריג או כזה המעלה סוגיה עקרונית המצדיקה היעתרות לבקשה. יודגש כי עיקר טענות המבקש הן טענות שבעובדה אשר אינן חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים. עולה כי המבקש כשל בהוכחת טענותיו העובדתיות בערכאות דלמטה, ונמנע מלצרף מסמכים הכרחיים לשם הכרעה, ביניהם למשל ההסכם הרלוונטי שנעשה בינו לבין המשיבה. בשלב זה, לא נראה כי יש הצדקה להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאות קמא ובקביעות הנגזרות מהן.

           הבקשה נדחית. משכך מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע. מאחר ולא התבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.

           ניתנה היום, ט' באדר א' התשע"ו (18.2.2016).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   15089400_Z01.doc   מא