רע"א 8783-09-15 אבו עגאג נ' אלעמור

המבקשת הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע תביעה כספית בסדר דין מהיר נגד המשיב, בעילת הוצאת דיבה.

המשיב הגיש כתב הגנה ובהחלטה מיום 3/11/14, קבע בית המשפט קמא מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, ומועד לדיון בו ישמעו ראיות הצדדים וסיכומיהם.

ביום 29/12/14 הגישה המבקשת תצהיר עדות ראשית מטעמה, וביום 15/3/15 הגיש המשיב את תצהיר עדותו הראשית, ותצהיר מטעמו.

ביום 31/3/15, הגישה המבקשת תצהיר עדות ראשית נוסף של עד מטעמה, והמשיב הוסיף והגיש ביום 1/4/15 תצהירי עדות ראשית של חמישה עדים נוספים מטעמו.

ביום 5/4/15, הגישה המבקשת לבית המשפט קמא בקשה להורות על הוצאת תצהירי העדות הראשית שהגיש המשיב (הנתבע) ביום 1/4/15 (להלן – התצהירים), בטענה שהתצהירים הוגשו בחלוף המועד שנקבע לכך על ידי בית המשפט ומבלי שניתנה רשות מתאימה לכך.

המשיב מצידו התנגד לבקשה מן הטעם שלבקשת בא כוח המבקשת הסכים המשיב להמתין עם הגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו, עד שתשלים המבקשת הכנת תצהיר עדות ראשית של העד הנוסף מטעמה, ובניגוד להסכמה זו, כך לטענת המשיב, הגישה המבקשת תצהיריה לבית המשפט קמא מבלי לתאם זאת עם בא כוח המשיב, אשר הגיש את התצהירים מטעמו ביום המחרת.

בהחלטה מיום 17/4/15 קבע בית המשפט קמא (כב' הרשמת הבכירה ל. וינשטיין) כי "היות והדיון קבוע ליום 12.10.15 לא אקפיד עם הנתבע יתר על המידה אך התובע (המבקשת – י.א.) זכאי לתקן תצהירי עדיו תוך 30 יום אם ימצא לנכון".

נגד החלטה זו לא השיגה המבקשת, וביום 4/5/15 שבה והגישה לבית המשפט קמא בקשה חוזרת להורות על הוצאת התצהירים מתיק בית המשפט.

בתגובה, טען המשיב כי בית המשפט קמא אינו יושב כערכאת ערעור על עצמו, שעה שכבר בהחלטתו מיום 17/4/15 נדרש בית המשפט קמא לבקשה זו – ודחה אותה.

בהחלטה מיום 21/6/15 לא מצא בית המשפט קמא מקום לשנות מהחלטתו הקודמת מיום 17/4/15, דחה את הבקשה להורות על הוצאת תצהירי המשיב מתיק בית המשפט, והאריך את המועד לתיקון תצהירי העדות מטעם המבקשת (התובעת) ככל שתמצא לנכון לפעול כך.

נגד החלטה זו הוגשה בקשת הרשות לערער שבפני.