רע"א 837/15 אבו ליל ואח' נ' עזבון המנוח עבד אל כרים חוסין אבו ליל ואח'

 השופט נ' סולברג:

1. מאימתי זכאים נפקעים לפיצוי בגין 'אבדן דמי חכירה' לפי סעיף 13 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי הציבור), 1943 (להלן: הפקודה)?

עיקרי העובדות

2. ביום 19.3.1976 הופקעה חלקת קרקע הנמצאת בכפר עין מאהל, הידועה כחלקה 45 בגוש 17405 (להלן: המקרקעין). דבר ההפקעה פורסם ברשומות בהתאם להוראות סעיפים 5 ו-7 לפקודה. בחודש מאי 2014 הגישו המבקשים המרצת פתיחה למתן סעד הצהרתי כי הם בעלי הזכויות במקרקעין, ולפיכך זכאים, בין היתר, לפיצוי בגין 'אבדן דמי חכירה' לפי סעיף 13 לפקודה.

3. בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 10.9.2014 התעוררה שאלה עקרונית באשר לאופן החישוב של הפיצוי: מהו המועד הקובע אשר החל ממנו יש לפצות את המבקשים בגין 'אובדן דמי חכירה'? המבקשים טענו כי החזקה במקרקעין נקנית לרשות המפקיעה מכוח ההודעה המתפרסמת לפי סעיף 7 לפקודה, ומשכך יש לחשב את אובדן דמי החכירה החל מן היום שבו הייתה המשיבה זכאית לקנות חזקה במקרקעין, קרי – בתום חודשיים מיום פרסום ההודעה לפי סעיף 7 לפקודה. מנגד, טענו המשיבים, עניינו של סעיף 7 לפקודה בפרסום הודעה בדבר כוונה לקנות חזקה במקרקעין, ואולם את אבדן דמי החכירה יש לחשב רק החל מיום קניית החזקה בפועל במקרקעין.

עיקרי החלטת בית המשפט המחוזי

4. לאחר שקילת טענות הצדדים, כמו גם בחינת החקיקה, הפסיקה והספרות המשפטית בנושא, הגיע בית המשפט המחוזי לכלל מסקנה כי הדין עם המשיבים, וזאת על יסוד הטעמים הבאים: ראשית, פרשנות הגיונית של סעיף 7 לפקודה מלמדת כי מטרתו של הפרסום היא להודיע על כוונתה של הרשות המפקיעה לקנות חזקה במקרקעין, אולם אין בעצם פרסום ההודעה משום קניית חזקה. תימוכין לכך ניתן למצוא, בין היתר, בעובדה שהרשות המפקיעה אינה רשאית לפנות את המחזיק בכוח מן הקרקע אגב פרסום הודעה לפי סעיף 7 לפקודה בלבד, ועליה להשיג לשם כך צו שיפוטי (א' נמדר הפקעת מקרקעין 329 (מהדורה שנייה, 2011) (להלן: נמדר)). שנית, גם לשונו של סעיף 13 לפקודה מלמדת כי הפיצוי בגין 'אבדן דמי חכירה' ינתן רק החל ממועד קניית החזקה על-ידי הרשות המפקיעה. שלישית, תכליתו של הפיצוי בגין 'אבדן דמי חכירה' היא לפצות את הנפקע בגין אבדן יכולת השימוש במקרקעין, ועל כן יש זיקה בין קניית החזקה בפועל לבין תשלום הפיצוי. מאחר שהמבקשים לא הוכיחו בשום שלב של ההליך כי אמנם נמנעה מהם יכולת השימוש במקרקעין בעקבות קניית חזקה על-ידי הרשות המפקיעה בתום חודשיים מיום פרסום ההודעה לפי סעיף 7 לפקודה, הרי שאינם זכאים לקבל 'דמי חכירה אבודים' החל ממועד זה.

           מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שלפנַי.

עיקרי טענות המבקשים

5. לטענת המבקשים, שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו, אשר סותרת את הלכתו של בית משפט זה בע"א 3079/08 מדינת ישראל נ' הקדש קרן עזרה ע"ש יעקב הייטנר (4.7.2012) (להלן: עניין הייטנר). לטענת המבקשים, לפיצוי בגין 'אבדן דמי חכירה' אין כל קשר למהות השימוש שנעשה במקרקעין, ולעניין מועד קניית החזקה הסעיף הרלבנטי הוא סעיף 7 לפקודה, שעל-פיו החזקה נקנית לרשות המפקיעה כתום חודשיים מיום פרסום ההודעה ברשומות. פרשנות זו של סעיף 7 לפקודה מתחייבת, לטענתם, נוכח תכליתו של הפיצוי בגין 'אבדן דמי חכירה', שעניינו בהעמדת הנפקע במצב שבו היה אלמלא ההפקעה. משכך, כל אימת שהרשות המפקיעה הודיעה על כוונתה לתפוס חזקה במקרקעין מחד גיסא, אך טרם שילמה את פיצויי ההפקעה מאידך גיסא, יש בכך נזק לנפקע, אשר נמנעת ממנו האפשרות לרכוש קרקע חלופית או להקטין את נזקו, ועל כך יש לפצותו. המבקשים הוסיפו וטענו, כי כל פרשנות לחוקים הנוגעים להפקעת מקרקעין חייבת להיות לטובת הנפקע, על מנת שהלה יזכה לפיצוי הוגן ושווה ערך לקניינו שנלקח הימנו.