חובתה של בזק בינלאומי למסור ללקוח את כל תנאי החוזה לפני חתימתו

1. צרכן התקשר בחוזה עם חברה לאספקת שירותי אינטרנט. החוזה נעשה במתכונת המבטיחה מחיר מסוים של המנוי החודשי (הנחשב למחיר "הנחה") למשך תקופה קצובה, כאשר לאחר מכן המחיר עולה למחיר "רגיל". החברה הודיעה לצרכן על סיום העסקה לתקופה הקצובה ועל עליית המחיר הכרוכה בכך באמצעות משלוח הודעה לתיבת הדואר האלקטרוני שפתחה עבור הצרכן, ושעל פתיחתה היא הודיעה לצרכן בתחילת ההתקשרות. האם בנסיבות אלה רשאית הייתה החברה לחייב את הצרכן בתשלום החודשי במחיר הגבוה יותר? זאת ועוד: האם חיוב זה יכול להיות מבוסס על ידיעתו של הצרכן על כך שיחויב בתעריף גבוה יותר בתום התקופה הקצובה הראשונה אפילו לא היה מודע למשלוח ההודעה בתיבת הדואר האלקטרוני? שאלות אלה עמדו במרכזה של הבקשה דנן, שראשיתה בתביעה שהגיש המבקש בבית המשפט לתביעות קטנות נגד חברת בזק בינלאומי בע"מ, המשיבה, שסיפקה לו שירותי אינטרנט.

רקע עובדתי

2. במשך מספר שנים היה המבקש מנוי של שירות גישה לאינטרנט שסיפקה בזק בינלאומי בע"מ, המשיבה. באותה תקופה נערכו בין המבקש לבין המשיבה מספר "עסקאות לתקופה קצובה". המדובר בעסקאות שבמסגרתן ניתן לצרכן תעריף מוזל "מיוחד" במשך אותה תקופה קצובה, כאשר בסיום תקופה זו מחיר השירות עולה לתעריף גבוה יותר. בזמנים הרלוונטיים לתביעתו של המבקש, עמד התשלום החודשי בגין השירותים שקיבל המבקש על כ-30 שקל בחודש. תעריף זה נקבע בשיחת טלפון שקיים נציג המשיבה עם המבקש ביום 15.5.2011, והמבקש עודכן בה כי הוא יחול למשך שנה, כלומר עד חודש מאי 2012, כאשר לאחר מכן יחול תעריף גבוה יותר, של כ-105 שקלים לחודש.

3. לאחר שיחת הטלפון שקוימה עמו, נשלח למבקש מכתב המסכם את התנאים לגבי המשך מתן השירות, אשר כונה על-ידי המשיבה "מכתב ההצטרפות" (להלן: המכתב), ובו צוינה גם כתובת דואר אלקטרוני שהקצתה המשיבה למבקש. עוד צוין במכתב כי ההצטרפות לשירות האינטרנט נעשית בכפוף לתנאים הקבועים בהסכם ההתקשרות לשירותי אינטרנט של בזק (להלן: נוסח ההסכם) ותקנון החבילה/המבצע. כן צוין בו כי ניתן לעיין בנוסח ההסכם באתר החברה (תוך הפנייה לכתובתו של אתר זה), וכי המשיבה תוכל לשלוח למבקש הודעות ועדכונים לכתובת הדואר האלקטרוני שנפתחה עבורו (ושפרטיה צוינו במכתב).

4. במהלך תקופת ההתקשרות, נשלחו למבקש חשבוניות בגין שירותי האינטרנט שסיפקה לו המשיבה. יצוין, כי על גבי חשבוניות אלה הופיע תאריך הסיום של ההטבה. תחילה, החשבוניות נשלחו באמצעות הדואר, וזאת עד לחודש ספטמבר 2011. אין מחלוקת על כך שהחשבוניות האמורות הגיעו ליעדן, כלומר לכתובתו של המבקש. בחשבונית של חודש ספטמבר 2011, האחרונה שנשלחה באמצעות הדואר, נכתב כי החל מן החודש שלאחר מכן יישלחו החשבוניות בגין השירות לכתובת הדואר האלקטרוני שהמשיבה הקצתה למבקש ושצוינה במכתב. החל ממועד זה נשלחו החשבוניות לכתובת הדואר האלקטרוני האמורה ולא נשלחו עוד בדואר.

5. ביום 10.4.2012 נשלחה לכתובת דואר אלקטרוני זו הודעה על כך שההטבה במחיר השירות עומדת להסתיים ביום 15.5.2012, וכי התעריף שיחול לאחר מועד זה יעמוד על 105.9 שקל לחודש, כפי שהוסכם במועד ההצטרפות לשירות. בהמשך לכך, המשיבה הוסיפה לספק את השירות למבקש גם לאחר חודש מאי 2012, והחל ממועד זה חייבה אותו בגין שירות זה בתעריף של 105.9 שקל לחודש.

6. לטענת המבקש, הוא לא ראה את החשבוניות שנשלחו לכתובת הדואר האלקטרוני שהמשיבה פתחה עבורו, כמו גם את ההודעה באשר להמשך השירות שנשלחה לאותה כתובת, והתוודע לשינוי רק לאחר תשעה חודשים, בחודש ינואר 2013, כשפנה אל המשיבה בנושא אחר.

7. פניותיו של המבקש למשיבה להחזר ההפרש בין הסכומים בגין התקופה המתוארת, נדחו. על רקע זה הוא פתח בהליכים משפטיים כמפורט להלן.

המסגרת הנורמטיבית