רע"א 740-09-14 אליאסיאן נ' עמותת קרן גמ"ח שעל יד ישיבת בית אברהם סלונים ירושלים ע"ר 580474575

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום מיום 6.8.14 (כב' השופט א. רון) במסגרתה דחה את בקשת המבקש להורות על עיכוב הליכים בינו לבין המשיבה בהתאם לקבוע בסעיף 5 לחוק הבוררות.

1. בבקשה נטען כי בין הצדדים התגלע סכסוך הנוגע לפנוי מושכר אשר הצדדים הסכימו כי ידון בפני בוררים. המבקש פעל בהתאם לאשר התבקש והמציא את שמות הבוררים המקובלים עליו. לטענת המבקש בין הצדדים נכרת למעשה הסכם בוררות כעולה מעובדת הסכמתם להתדיין בפני מוסד של בוררות והמבקש אף עמד בנטל ההוכחה להראות כי עמד בדרישות סעיף 5(א) לחוק בשל עשותו את כל אשר לאל ידו כדי לקדם את הבוררות.

לטענת המבקש ביסס בית משפט השלום את החלטתו לדחות את הבקשה לעיכוב הליכים על כך שבפועל טרם נחתם שטר בוררות בין הצדדים ואולם ההלכה היא כי אין כל צורך בחתימה על שטר בוררות כדי להקנות סמכות לבורר.

2. דין בקשת רשות הערעור להידחות מבלי שיהיה צורך בקבלת תשובה. להלן הנימוקים.

בחלקה האופרטיבי של ההחלטה מושא הערעור כך נאמר:

"אפילו צודק המבקש בכל דבריו, אין בכך כדי לסייע בעדו. כל עוד אין הסכם בוררות תקף שניתן ליישום, לא יועבר הדיון לבוררות".

ובהמשך: "...ורק בהינתן שקיים הסכם בוררות תקף שניתן לראות בו מסגרת מוסכמת אופרטיבית להכרעה בסכסוך, תינתן החלטה לעיכוב ההליכים בפני בית המשפט..."

"ואמור מעתה: קל וחומר, כשהסכם בוררות מעולם לא נחתם".

3. אכן החתימה אינה תנאי בלתו אין לקיומו של הסכם בוררות תקף (ר' ס. אוטולנגי, בוררות (דין ונוהל), מהד' רביעית, כרך א' בעמ' 65-61). עם זאת, נדרש קיומו של הסכם, ובכתב (ר' סעיף 1 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968).