רע"א 7396/16

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ד' מינץ) בת"א 4295-09-16 מיום 12.9.2016 (וכן על החלטות נלוות), בגדרה התקבלה בקשת המשיבה, עיריית ירושלים (להלן: העירייה), למתן סעדים זמניים נגד המבקשת (להלן: גרין נט). 

רקע

2. עיריית ירושלים וגרין נט התקשרו בהסכם ביום 24.3.2013, שמטרתו מיון והפרדת הפסולת המופקת בירושלים במתקן הפרדת פסולת מתקדם וחדשני שהקימה גרין נט בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים. כפי שמתואר בהחלטת בית המשפט המחוזי, מדובר בפרויקט יחודי וראשון מסוגו בישראל. בשלב מסוים – והצדדים חלוקים על התיאור העובדתי הנוגע להשתלשלות העניינים – נתגלע סכסוך בין גרין נט לעירייה. לטענתה של גרין נט, העירייה הפרה את הוראות ההסכם הפרות יסודיות בשורה של נושאים, אשר גרמו לגרין נט הפסדים כספיים ניכרים. כמו כן טוענת גרין נט כי שינויים בלתי צפויים אחרים בתחום המיחזור גרמו לה הפסדים כבדים, וכי הדבר מחייב את העירייה – לאור הוראות ההסכם ולאור עקרון תום הלב – להידבר עמה ולהתאים את המחירים שנקבעו בהסכם. במכתב הנושא את התאריך 31.8.2016 הודיעה גרין נט לעירייה כי לא תוכל להמשיך וליתן את שירות הפרדת הפסולת לעירייה ללא התאמה מתחייבת של התמורה הקבועה בהסכם, לנוכח ההוראות והמנגנונים הקבועים בהסכם עצמו בעניין זה, וכן לנוכח חובות תום הלב וההגינות החלות על העירייה.

3. עקב כך, פנתה העירייה לבית המשפט המחוזי ביום 5.9.2016 בבקשה למתן סעדים זמניים. בבקשתה עתרה העירייה להורות על מינוי מנהל מיוחד או כונס נכסים זמני לניהול והפעלת המתקן; ולחלופין, להורות לגרין נט להימנע מהפרת ההסכם שנכרת בין הצדדים, ובפרט להימנע מלסרב או לעכב את קליטת האשפה המפונה למתקן. בית המשפט המחוזי הכריע בבקשה בהחלטה מיום 12.9.2016, לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, על סמך עיון בסעיפי ההסכם ובתכתובות בין הצדדים. סעיף 23.1 להסכם קובע כי בכל מקרה של מחלוקת או אי-הסכמה בין הצדדים, תישא גרין נט באחריות לביצוע המשך השירותים על-פי ההסכם, כל עוד העירייה ממשיכה לשלם את התמורה לפי ההסכם. סעיף 23.2 קובע כי כל עוד תעביר העירייה למתקן את כל הפסולת העירונית, לא תהא גרין נט רשאית להפר את ההסכם. סעיפים אלו כפופים לסעיפים 9.2.3-9.2.4 להסכם, שבהם נקבעו מועדי התשלום שאם העירייה אינה עומדת בהם, עומדת לגרין נט זכות לחדול ממתן השירותים לעירייה. כמו כן נקבע כי במידה וקיים חוב שלמעלה מששה מיליון ₪ של העירייה לגרין נט, אשר לא שולם לפחות 30 יום לאחר מועד התשלום לפי ההסכם, רשאית גרין נט להפסיד את מתן השירותים, לאחר התראה בכתב של שבעה ימים מראש.

4. לאורם של סעיפים אלו נקבע, שאף אם יש ממש בטענתה של גרין נט לפיה חובת תום הלב מחייבת את העירייה להתאים את המחיר הקבוע בחוזה, אין ביכולתה לחדול ממתן השירותים עקב כך. ביכולתה לעשות כן רק אם תוכיח שהעירייה לא שילמה לה חוב העולה על ששה מיליון ₪, או שאינה מעבירה את מלוא הפסולת העירונית לגרין נט, כאמור לעיל. גרין נט אמנם טוענת כי העירייה חייבת לה כ-15 מיליון ₪, אולם העיון בחילופי הדברים שבין הצדדים שקדמו להודעתה של גרין נט מלמד כי זו לא הציגה את החלטתה על רקע חוב נטען זה, אלא על רקע דרישתה להתאמת המחיר. כמו כן, באחדים ממכתביה של גרין נט לעירייה נטען כי זו אינה מעבירה את מלוא הפסולת שנאספת על-ידה, אולם העירייה הגיבה לטענה זו והבהירה כי הפסולת שאינה מועברת אינה שייכת לעירייה ואינה בשליטתה. בית המשפט המחוזי ציין עוד, כי ככל שחלף הזמן החלה גרין נט להעלות טענות בנוגע להפרות העירייה את ההסכם בקשר לחובות נטענים של העירייה ובקשר להעברת מלוא הפסולת למתקן; אלא שטענות אלו נטענו בשולי ההתכתבות בין הצדדים, רק כטענות נגד לטענותיה של העירייה. מכאן הסיק בית המשפט המחוזי שגרין נט מנועה מלבטל את ההסכם בשלב זה.

5. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע שאף אם מסקנתו האמורה אינה מדויקת, וגרין נט אכן טענה כלפי העירייה טענות הפרה המזכות אותה באפשרות לבטל את ההסכם, אין משמעות הדבר שמותר לה לעשות כן. זאת, משום שבשלב זה לא ברור אם העירייה אכן הפרה את ההסכם, ומשום שמאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת העירייה. השירות שגרין נט מעניקה לעירייה הוא שירות חיוני, וקשה עד בלתי אפשרי להחזיר את הגלגל לאחור ולטמון את הפסולת המצטברת בתחומי העירייה במטמנות, כבעבר. פעולה כזו תדרוש הערכות עצומה, ותפגע באופן קשה ביותר באיכות הסביבה.

6. הסעד הזמני עליו הורה בית המשפט המחוזי הוא הסעד החלופי שאותו ביקשה העירייה: בית המשפט הורה לגרין נט להמשיך ולהעניק את השירות לעירייה על-פי ההסכם. בית המשפט הוסיף וקבע כי אם גרין נט לא תעשה כן, תהיה העירייה זכאית לסעד הראשי שביקשה; כדי לאפשר לגרין נט שהות לשקול את עמדתה, הורה בית המשפט כי זו תודיע עד ליום 15.9.2016 אם בכוונתה לקיים את ההסכם, אם לאו.

7. ביום 15.9.2016 הודיעה גרין נט כי ללא התאמת המחירים בהסכם היא לא תוכל להמשיך לספק את השירותים לעירייה. בד בבד, ביקשה גרין נט בהודעתה לקבוע דיון דחוף במעמד הצדדים, ולזמן לדיון זה את נציגי המשרד להגנת הסביבה ונציגי בנק לאומי לישראל בע"מ, שמימן את הקמת המתקן והוא נושה מובטח; זאת, על מנת ללבן עניינים שלא לובנו בדיון הקודם כדבעי, ובכלל זה זהות המנהל המיוחד שימונה, והתייחסות לקשיים מעשיים שונים המתעוררים בגין מינויו של מנהל מיוחד כאמור. בית המשפט המחוזי נתן את החלטתו בו ביום; בית המשפט קבע כי אין מקום לקיום דיון נוסף בעניין וכי לגרין נט ניתנה ההזדמנות לטעון טענותיה בעניין מינוי המנהל המיוחד בדיון שהתקיים במעמד הצדדים. לפיכך, מינה בית המשפט את עו"ד גולדבלט, בא כוח העירייה, למנהל מיוחד של המתקן.

8. משניתנה החלטה זו, הגישה גרין נט לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה, תוך התחייבותה להמשיך ולספק את השירות לעירייה עד להחלטה אחרת. עיכוב הביצוע התבקש על רקע כוונתה של גרין נט להגיש את בקשת רשות הערעור דנא. בית המשפט נעתר לבקשה משום שבמסגרתה התחייבה גרין נט להמשיך ולספק את השירות לעירייה, אפשרות שהיתה מועדפת על בית המשפט בהחלטתו הראשונה מיום 12.9.2016. המצב העובדתי כיום, אפוא, הוא שגרין נט ממשיכה לספק את השירות לעירייה בהתאם לסעד הראשי שנקבע בהחלטת בית המשפט הראשונה.