רע"א 733/16 אילנית גלעדי נ' חיננית אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית חקלאית ותעשייתית בע"מ ואח'
:
| גרסת הדפסה
|
רע"א בית המשפט העליון |
733-16
28.3.2016 |
|
בפני כב' השופטת: ד' ברק-ארז |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשים: 1. אילנית גלעדי 2. רמי גלעדי עו"ד רוית כ"ץ |
המשיבים: 1. חיננית אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית חקלאית ותעשייתית בע"מ 2. החטיבה להתיישבות של הסתדרות הציונית העולמית 3. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה שומרון 4. מנהל מקרקעי ישראל |
| החלטה | |
|
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 27.12.2015 בע"א 5447-09-15 שניתן על ידי כבוד השופטים ע' זרנקין, ר' פוקס ו-ע' אטיאס |
- בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 27.12.2015 (ע"א 5447-09-15, השופטים ע' זרנקין, ר' פוקס ו-ע' אטיאס). בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי ערעור שהגישו המשיבות 2-1 על פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה מיום 25.5.2015 (ה"פ 25889-09-12, השופט י' פרידמן).
- המבקשים, אילנית ורמי גלעדי, בני זוג, גדלו שניהם בישוב חיננית (להלן: היישוב). המשיבה 1, חיננית – אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית חקלאית ותעשייתית בע"מ (להלן: האגודה השיתופית), היא הממליצה על מתן מגרש ביישוב למשיבה 2, החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית (להלן:החטיבה להתיישבות) אשר פועלת במסגרת ההסתדרות הציונית העולמית, והייתה שותפה להקמת היישוב חיננית.
- בשנת 2006, לאחר נישואיהם, ביקשו בני הזוג גלעדי להתקבל ליישוב ולגור בו. בהתאם לכך, הם עברו סדרת ראיונות קבלה ומבדקים חיצוניים שבסופם נמצאו כמתאימים למועמדות לחברות באגודה השיתופית. בהמלצת האגודה השיתופית קיבלו המבקשים מהחטיבה להתיישבות מגרש ביישוב חיננית לבניית ביתם כבנים ממשיכים במעמד של בני-רשות. באותו מועד, חתמו המבקשים על כתב התחייבות לפיו אם יימצאו "גורם מפריע" להתפתחות היישוב תוכל החטיבה להתיישבות לבטל את הזכות שניתנה להם.
- בשנת 2011 החליטה האגודה השיתופית, על-פי הצבעה חשאית של האסיפה הכללית שלה, על ביטול מועמדותם של המבקשים למועמדות. החלטה זו גררה הליכים משפטיים בין הצדדים שאינם מושא הבקשה שבפנינו. בהמשך, בשנת 2012 ביטלה החטיבה להתיישבות את הרשות שניתנה למבקשים לבנות את ביתם ביישוב חיננית. החטיבה להתיישבות נימקה את החלטה בכך שביטול מועמדותם של המבקשים למגורים ביישוב חיננית על-ידי האגודה השיתופית מעיד על היותם "גורם מפריע".
- המבקשים הגישו המרצת פתיחה לבית משפט השלום בבקשה כי יצהיר שהחלטתה של החטיבה להתיישבות בטלה, שמעמדם כבני רשות במגרש אינו מותנה בחברותם באגודה השיתופית, ושהחטיבה להתיישבות מחויבת לאשר את התוכנית לבניית ביתם.
- בית משפט השלום קיבל את המרצת הפתיחה בקבעו כי יש לבטל את החלטתה של החטיבה להתיישבות. בית המשפט השלום ביסס את מסקנתו על שלושה טעמים מרכזיים: ראשית, בית משפט השלום קבע כי ההחלטה של החטיבה להתיישבות אינה סבירה. בית המשפט סקר בהרחבה את השתלשלות העניינים ומערכות היחסים הבינאישיות של המבקשים עם חלק מחברי האגודה השיתופית שהביאו לביטול של מועמדותם על-ידי האגודה השיתופית. לאחר שבחן את העובדות הרלוונטיות ואת טענות הצדדים, בית משפט השלום קבע כי למרות שהסכסוך בין המבקשים לחלק מחברי האגודה השיתופית פוגם באיכות החיים של כל המעורבים, אין הם מהווים "גורם מפריע". שנית, בית משפט השלום קבע כי ההחלטה של החטיבה להתיישבות התקבלה על בסיס תשתית עובדתית פגומה, שכן החטיבה להתיישבות לא ערכה בירור עצמאי ובלתי תלוי לפני קבלת ההחלטה באשר להיותם של המבקשים "גורם מפריע", ואף לא נתנה למבקשים זכות טיעון, אלא "חיה מפיה" של האגודה השיתופית. שלישית, בית משפט השלום קבע כי ההחלטה של החטיבה להתיישבות אינה מידתית. בית משפט השלום קבע כי שלילת המעמד של בני-רשות, שמשמעותה הלכה למעשה היא סילוק מהישוב, היא הסנקציה החריפה ביותר שניתן לנקוט נגד מתיישב, וכי מדובר בסנקציה לא מידתית בהתחשב בכך שמדובר בבני זוג שגדלו ביישוב ושכבר צלחו את הליכי הקבלה ובעבר נמצאו מתאימים להיות חברי אגודה.
- המשיבות 2-1 הגישו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור באופן חלקי ברוב דעות (של השופטים פוקסו-זרנקין). בית המשפט המחוזי קבע כי אכן יש לבטל את ההחלטה של החטיבה להתיישבות לפיה המבקשים מהווים "גורם מפריע" שמצדיק את ביטול הרשות שניתנה להם. בית המשפט המחוזי נימק את מסקנתו בכך שהחטיבה להתיישבות לא הפעילה שיקול דעת עצמאי בשאלה האם המבקשים מהווים "גורם מפריע" וקיבלה את החלטתה מבלי לתת למבקשים זכות טיעון. יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי יש להחזיר את הסוגיה לחטיבה להתיישבות על-מנת שתקבל החלטה חדשה בעניין, לאחר שתקיים הליך ראוי, ככל שתחפוץ בכך. בית המשפט המחוזי קבע כי בחינת השאלה האם המבקשים מהווים "גורם מפריע" מסורה לשיקול דעתה של החטיבה להתיישבות ובית משפט השלום לא היה צריך לשים עצמו בנעליה. להשלמת התמונה, יצוין כי השופטתאטיאס קבעה בדעת מיעוט כי יש להותיר על כנה גם את קביעתו של בית משפט השלום לפיה לא היה בתשתית הראייתית שלפניו לבסס את המסקנה כי המבקשים מהווים "גורם מפריע". השופטת אטיאס הוסיפה וקבעה כי מעת שהצדדים הכניסו את בית משפט השלום לעובי הקורה אין טעם ותוחלת להחזיר את ההחלטה לידיה של החטיבה להתיישבות.
- בקשת רשות הערעור שבפני נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקשים, פסק דינו של בית המשפט המחוזי פוגע בעקרון סופיות הדיון, מאחר שכתוצאה ממנו ממשיך לרחף מעל ראשם איום לפגיעה בזכות הקניין שלהם, לאחר שנים רבות של סכסוכים משפטיים בין הצדדים. המבקשים מדגישים כי אין מניעה שהחטיבה להתיישבות תדון בטענות חדשות שיעלו נגדם, ככל שיעלו, בנוגע להיותם "גורם מפריע". אולם, לשיטתם, תוצאת פסק דינו של בית המשפט המחוזי משאירה לחטיבה להתיישבות פתח לבחינה חדשה של סוגיית ה"גורם המפריע" בנוגע לאירועים שהתרחשו לפני קרוב לעשור. לטענת המבקשים, בית המשפט יפעיל ביקורת שיפוטית באותם מקרים שבהם עוצמת הפגיעה בזכויות הפרט היא משמעותית, כמו במקרה שבפנינו.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד הסרת מסמך באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|