רע"א 711/16 עו"ד דוד סירוטה נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

בשם המבקש:                        בעצמו

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 29.12.2015 (רת"ק 37948-09-15, השופטת ע' צ'רניאק). בהחלטה זו נדחתה בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו מיום 11.9.2015 (ת"ק 50620-04-15, השופטתמ' אל-עד קרביס) אשר דחה את התביעה שהגיש המבקש נגד המשיבה. 

רקע והליכים קודמים

2.        ביום 29.4.2015 המבקש הגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות שנסבה על חיוביו על-ידי חברת פרטנר תקשורת בע"מ, המשיבה, בגין מחשבי לוח (טאבלטים) ומצלמות שסיפקה לו. לטענתו, הוא קיבל את המכשירים מהמשיבה כמתנות, ולכן על המשיבה להשיב לו את הסכומים שנגבו ממנו בגינם ואף לשלם לו פיצוי כספי.

3. לטענת המבקש, במסגרת שני אירועים שונים הוא קיבל מכשירים אלקטרוניים שהוצגו לו כמתנה על-ידי נציגי השירות מטעם המשיבה. באירוע הראשון, ביום 27.4.2014, הגיע המבקש למרכז השירות של המשיבה על מנת לתקן את אחד ממכשירי הטלפון הסלולרי שברשותו. באותו מעמד, כך נטען, נענה המבקש להצעתו של נציג השירות להוזיל את חבילת התקשורת שברשותו, ובהמשך קיבל מן הנציג ארבעה מחשבי לוח. באירוע השני, ביום 13.10.2014, פנה המבקש לנציגת שירות של המשיבה על-מנת להקפיא את אחד המנויים שברשותו, ונענה להצעתה להפחתה נוספת במחירה של חבילת התקשורת שלו. במקרה זה קיבל המבקש מנציגת השירות מחשב לוח ושתי מצלמות.

4. המבקש טען בתביעתו כי הוטעה על-ידי נציגי השירות של המשיבה. לטענתו, באירוע הראשון הוא התבקש על-ידי נציג השירות לחתום מספר פעמים על גבי משטח חתימה אלקטרוני לצורך שינוייה של חבילת התקשורת שלו והוזלת המחירים, ובפועל לא ראה על מה הוא חותם. לאחר החתימה, כך לטענתו, ניתנו לו במתנה וכהטבה על היותו לקוח ותיק, ארבעה מחשבי הלוח כמפורט לעיל. באשר לאירוע השני, טען המבקש כי לא התבקש כלל לחתום על מסמכים שעניינם שינוי חבילת התקשורת שלו וממילא הוא לא חתם על דבר.

5.        המבקש הוסיף וטען כי רק בהמשך, כאשר עיין בחשבון החיובים החודשי שקיבל מן המשיבה, גילה כי הוא מחויב בתשלום חודשי בן כמה עשרות שקלים עבור כל אחד מן המכשירים שקיבל, וזאת למשך 36 חודשים. המבקש הדגיש כי עלות רכישתם של המכשירים באופן פרטי ושלא דרך המשיבה היא נמוכה משמעותית, ולפיכך צרכן סביר לא היה מעלה על דעתו לרכוש אותם בתנאים אלה. המבקש טען עוד בתביעה כי לאחר שדרש מהמשיבה להציג בפניו את מסמכי הרכישה הוא גילה כי "נציגי השירות השתמשו בחתימתו האלקטרונית שניתנה אך ורק במרכז השירות של החברה, ובאמצעות תכונת 'העתק-הדבק' זייפו נציגי החברה את חתימתו על מסמכי הרכישה". נוכח האמור, טען המבקש כי מעשי המשיבה מהווים הטעיה, מרמה וזיוף ועולים כדי הפרה של הוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 ופקודת הנזיקין [נוסח חדש], ואף מגבשים עבירות לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

6. המשיבה מצדה טענה כי המבקש מעוניין להשתחרר מן ההתחייבות שנטל על עצמו, בתואנות שווא. לטענתה, בשני האירועים, מסמכי הרכישה סופקו לתובע במעמד עריכתן של העסקאות וניתנה לו האפשרות לעיין בהם. עוד טענה המשיבה כי חתימתו של המבקש מופיעה מספר פעמים על מסמכי הרכישה, כי הוא הוחתם על כל מסמך ומסמך באופן נפרד, וכי חתימותיו על המסמכים אינן זהות לחלוטין זו לזו. כל האמור, לשיטת המשיבה, מפריך את טענת המבקש בדבר זיוף.