עווד אבו סביח נ' עלי מחאמרה

לפניי "בקשה דחופה ביותר לעיכוב ביצוע פינוי למשך 30 יום לצורך הגשת תובענה עצמאית". ביום 15.1.18 נתתי סעד ארעי של עיכוב ביצוע, עד למתן החלטה בבקשה זו. לבקשה הוגשה תשובה ותגובה לתשובה.

הרקע לבקשה

1. המבקש הגיש בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' סגן הנשיא השופט ג' ארנברג), מיום 28.9.17, לפיו קיבל את ערעור המשיב על החלטת ראש ההוצאה לפועל, והורה על החזרת החזקה בנכס מושא המחלוקת למשיב (עש"א 50099-05-17) (להלן: "הבר"ע"). המשמעות המעשית של ההחלטה היא שהיה על המבקש לפנות את הנכס. ביחס לפינוי הנכס נקבע באותה החלטה: "צו הפינוי לא יבוצע למשך 30 יום מיום מתן החלטה זו על מנת לאפשר למשיבים להגיש תובענה מתאימה לבית המשפט המוסמך ובמסגרתה לבקש ולהמציא ככל שתינתן, החלטה של בית המשפט המעכבת את פינויים מהנכס".

    

2. בשל הגשת הבר"ע ניתן ביום 28.11.17 בבית משפט השלום צו לעיכוב ביצוע הפינוי.

    

3. בהחלטתי מיום 5.1.18 דחיתי את הבר"ע והוריתי על ביטול צו עיכוב ביצוע הפינוי שניתן.

    

4. בעקבות החלטה זו, פנה המשיב לרשם ההוצאה לפועל, ובהחלטתו מיום 11.1.18 הורה על שפעול ההליכים בתיק, וקבע כי הפינוי יבוצע ללא מתן הודעה מראש בתקופה שבין 10.1.18 ועד 30.1.18.

    

5. או אז הגיש המבקש בקשה זו, לעיכוב ביצוע הפינוי למשך 30 ימים, על מנת לאפשר לו לנקוט הליך מתאים.