רע"א 6985/16 אברהים חיזבון נ' אחמד מוחמד עוואד ואח'

           בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט מ' רניאל) מיום 31.8.2016 בת"א 5081-06-14, בגדרה נדחתה בקשה למתן צו מניעה נגד המשיב 29, מוחמד מובראקה (להלן: המשיב).

רקע עובדתי והליכים קודמים

1. המבקש והמשיב היו, יחד עם אחרים, בעלים במשותף (במושע) של מקרקעין הידועים כחלקה 16 בגוש 18137 במזרעה (להלן: המקרקעין). המשיב הגיש בקשה לפירוק השיתוף במקרקעין, ובית משפט השלום בעכו (כב' השופט ג' נאסר) הורה על פירוק השיתוף בהתאם לתשריט שנערך על ידי מודד מומחה מטעם בית המשפט (להלן: התשריט) (ת"א 9579-06-10). על כך ערער המבקש בפני בית המשפט המחוזי בחיפה. בפסק דין מיום 28.7.2015, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור אך קבע כי תנאי לרישום החלוקה הוא אישור תכנוני, לפי סעיף 143 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. לפיכך נקבע, כי פסק דינו של בית משפט השלום ייחשב בינתיים כהחלטה "והחלטה זו תקבל תוקף של פסק דין לאחר אישור רשויות הבניה כדין ולאחר סיום הפירוק". עם זאת, צויין כי לאחר אישור התשריט במוסדות התכנון, בית משפט השלום יוכל לערוך שינויים בהחלטתו(ע"א 26218-04-14).

2. ביום 20.10.2015 הגיש המבקש תביעה לבית המשפט המחוזי (ת"א 5081-06-14), במסגרתה ביקש פסק דין הצהרתי המורה על בעלותו בחלקים נוספים מתוך המקרקעין (להלן: התביעה).

           בנוסף, המבקש הגיש בקשה למתן צו מניעה נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חבל אשר, לבל תאשר את תשריט החלוקה. בקשה זו נדחתה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט כ' סעב) מיום 10.4.2016 (ת"א 5081-06-14). ביום 30.12.2015 אישרה הוועדה המקומית את תשריט החלוקה ובכך הפכה החלטתו של בית משפט השלום לפסק דין חלוט (ראו החלטתו של השופט סעב מיום 10.4.2016 והחלטתו של השופט נאסר מיום 26.1.2016).

החלטתו של בית המשפט המחוזי

3. במסגרת התביעה, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה במעמד צד אחד, לאסור על המשיב להיכנס למקרקעין ולתפוס בהם חזקה. תחילה ניתן צו ארעי כמבוקש, אך ביום 31.8.2016 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה למתן צו מניעה. בהחלטה זו נקבע כי אין קשר בין צו המניעה המבוקש לבין התביעה המתבררת בבית המשפט, וגם אם המבקש יזכה בתביעתו, אין בכך כדי להקנות לו את הזכויות במקרקעין. נקבע כי המחלוקת המתבררת בין הצדדים איננה קשורה למיקומם של המגרשים שבהם יש למשיב זכויות, וסוגיה זו כבר הוכרעה בפסק דין חלוט.

הבקשה לרשות ערעור ותגובות המשיבים

4. לטענתו של המבקש, קיים חשש כי אי מתן צו מניעה יגרום לו נזק משמעותי בשל פינויו מן המקרקעין בהם הוא מחזיק כיום, וכמו כן יהיה עליו להמתין עד לסיום ההליך העיקרי המתברר בפני בית המשפט המחוזי, או אז יאלץ לנקוט הליכי פינוי נגד המחוברים שעתיד המשיב להקים במקרקעין. נטען בבקשה כי שגה בית משפט קמא, שכן בבסיס כתב התביעה עומדת טענתו של המבקש לבעלות במקרקעין הנתונים כיום למשיב. לטענתו של המבקש, תכנית החלוקה של המקרקעין איננה חלוטה, שכן תשריט החלוקה טרם נרשם בלשכת רישום המקרקעין. במצב דברים זה ניטש סכסוך קנייני בין המבקש לבין המשיב, ומאחר שסכסוך זה עתיד להתברר בפני בית המשפט המחוזי, יש למנוע קביעת עובדות בשטח. עוד נטען בבקשה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו של המבקש וכי המשיב מעולם לא תפס חזקה במקרקעין על אף שלטענתו רכש אותם לפני שנים רבות. לצד הבקשה לרשות ערעור הוגשה בקשה לסעד זמני.