מנהל מקרקעי ישראל נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ ואח'

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת כרמלה האפט) מיום 20/2/17 בתא"ק 24152-12-14.

2.עניינינו בתביעת פינוי שהוגשה על ידי מדינת ישראל עוד בחודש דצמבר 2014 לפינוי מקרקעין, הידועים כחלק מגוש 6634 חלקות 240, 242, 243, 246 וגוש 6900 חלקה 23, המשמשים לשדה תעופה הידוע בשם "שדה התעופה דב הוז" (להלן: "שדה דב").

3.הנתבעות – המשיבות (להלן: "ארקיע") ביקשו לעכב ההליכים בתביעת הפינוי של שדה דב בשל הליך תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בתל אביב בין הצדדים במסגרת ת.א. 2385/08.

בית משפט קמא בהחלטתו מיום 7/8/16 דחה את בקשת ארקיע לעיכוב הליכים מהנימוק ולפיו התובענה בתיק קמא לסילוק יד שונה מהתובענה שנדונה בבית המשפט המחוזי, "גם אם ראיות הצדדים זהות לפחות בחלקן".

על החלטה זו הוגשה בר"ע במסגרת רע"א 19489-08-16.

4.כב' סג"נ השופט שנלר בפסק דינו מיום 17/8/16, נתן רשות לערער וקיבל את ערעור ארקיע.

הוא נדרש בין היתר לעובדה שלהחלטה מיום 7/8/16 כבר קדם "סבב" נוסף של מתן החלטה על ידי בית משפט קמא והגשת בר"ע שהתקבלה (רע"א 66992-06-16 במסגרתו בוטלה החלטת בית משפט קמא מיום 27/6/16 ולפיה נדחתה בקשת ארקיע לעיכוב ההליכים והתיק הוחזר לבית משפט קמא לצורך מתן החלטה מנומקת בבקשה).

בסעיף 48 לפסק דינו קבע כב' השופט שנלר:

"הנה כי כן, די בהנמקה "הטכנית" על מנת להורות על קבלת בקשת רשות הערעור ודיון בבקשה כבערעור וקבלתו, ולא ראיתי נימוק ראוי מטעם המשיבה להתנגדותה לכך, ולאחר שניתנה לה הזדמנות להידרש לשאלה זו.

בלשון אחרת, מעת שבית המשפט המחוזי במסגרת פסק הדין בבקשת רשות הערעור הקודמת, קבע כי החלטת בית משפט קמא על דחיית הבקשה לעיכוב הליכים בטלה, וכי על בית משפט קמא לנמק ולפרט הנדרש בבקשה מסוג זה – שוב לא יכולה ההחלטה מושא הבקשה לעמוד, וכשההנמקה היחידה כי מדובר בשוני בסעדים המבוקשים וללא כל בחינה נוספת, וכשאין חולק כי הנמקה זו הייתה ידועה כל העת.

משכך, ההחלטה מושא הבקשה בטלה".

בסעיף 49 לפסק דינו קבע:

"אלמלא המועדים המדוברים ואשר פורט לעיל, וכך גם אלמלא היותנו בהליך ערעורי שני, היה מקום, כאמור, להחזיר את ההכרעה לבית משפט קמא.

אולם, נוכח הנסיבות האמורות, מצאתי לנכון להידרש לבקשה לגופה וכשהמסקנה העולה, ובמיוחד נוכח פסק הדין האמור להינתן, כי יש מקום לעכב את ההליכים בתביעה לפינוי.