רע"א 6855-10-16 פרוטרייד סולושנס בע"מ נ' ניראל מערכות ואח'

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום ברחובות מיום 05.09.16 (כב' השופטת ר. הירש) אשר דחה את הבקשה לעיון מחדש בהחלטה המורה על הפקדת ערובה בסך של 25,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיבים.

2.בקצרה יפורט כי המבקשת (היא התובעת בבימ"ש קמא) הגישה כנגד המשיבים תביעה כספית ע"ס 178,000 ₪ בגין הפרות המשיבים את הסכם ההתקשרות שבין הצדדים ובגין הנזקים שנרגמו למבקשת כתוצאה מהפרות אלו. המשיבים הגישו בקשה לחיוב המבקשת בהפקדת ערובה. בדיון שהתקיים בבימ"ש קמא ביום 14.07.16 נקבע כי על המבקשת להמציא מסמכים פיננסיים לביהמ"ש עד ליום 07.08.16, וככל שלא יוגשו המסמכים המשמעות תהיה הסכמה להצעת ביהמ"ש להפקדת ערובה בסך של 25,000 ₪. מאחר ולא הוגשו המסמכים ניתנה החלטה המורה על הפקדת ערובה בסך של 25,000 ₪.

המבקשת הגישה בקשה לעיון חוזר בהחלטה וטענה כי היא זקוקה למתן ארכה להמצאת המסמכים וכן טענה כי מתקיים שינוי נסיבות המצדיק שינוי ההחלטה. ביום 05.09.16 נדחתה בקשה של המבקשת לעיון מחדש בהחלטה המורה על הפקדת ערובה. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

3.לטענת המבקשת, שגה בימ"ש קמא עת חייבה בהפקדת ערובה ועת דחה את בקשתה לעיון מחדש. לטענתה, בתמצית, למבקשת אלפי לקוחות והכנסות של מיליוני שקלים; ההחלטה המורה על הפקדת ערובה ניתנה טרם חלף המועד להגשת המסמכים; מיד עם מתן ההחלטה הוגשה מטעמה בקשה לעיון מחדש וקבלת ארכה בת 7 ימים להמצאת המסמכים; בימ"ש קמא לא נתן למבקשת זכות ראויה להגיש תגובתה לבקשה ולטעון את טענותיה; ביהמ"ש לא בחן את מצבה הפיננסי של המבקשת; הכנת הדו"ח לשנת 2016 מהווה שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה.

4.דין הבקשה להידחות אף ללא קבלת עמדת הצד שכנגד.

המדובר בהחלטה המצויה בשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית (השווה, בע"מ 1171/16 פלוני נ' פלוני, מיום 18.02.16, שם בסעיף ט'), ולא מצאתי שיש מקום להתערב בהחלטה זו. ודוק, החלטת בימ"ש קמא בדבר דחיית הבקשה לעיון מחדש, תוך חיוב המבקשת בהפקדת ערובה, הינה החלטה מנומקת, מפורטת וניתנה בהתאם לדין.

לא זו אף זו. סעיף 353א' בחוק החברות תשנ"ט-1999, קובע:

"הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

הכלל הוא, כי יש לחייב חברה - תובעת בהפקדת ערובה מספקת, והחריג הוא להימנע מחיוב בהפקדת ערובה, וזאת בשני מקרים: האחד - אם סבר בית המשפט, כי נסיבות העניין אינן מצדיקות חיוב בהפקדת ערובה; השני - אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשאת בהוצאות הנתבע. עול ההוכחה להוכיח קיומם של שני התנאים הנ"ל מוטל על החברה. ר' לעניין זה רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, מיום 13.07.08.

בענייננו, ועוד טרם חויבה המבקשת בהפקדת ערובה, בימ"ש קמא נעתר לבקשת המבקשת להמציא מסמכים בדבר מצבה הפיננסי של החברה, וזאת על מנת לבחון האם מתקיימים החריגים המצדיקים הימנעות מהפקדת ערובה. למעשה, בימ"ש קמא פעל לפנים משורת הדין לטובת המבקשת, שכן, כאמור, הכלל הוא חיוב החברה (המבקשת) בהפקדת ערובה וככל שהחברה סבורה כי מתקיימים החריגים המצדיקים הימנעות מהפקדת ערובה, עליה להגיש בקשה מתאימה ולהוכיח טענותיה בצירוף מסמכים רלוונטיים. היינו, הפטור מהפקדת ערובה הוא החריג לכלל.