רע"א 6814/15 נויה יהלומים בע"מ ואח' נ' יהלומי מזל נ.א בעי"מ

           לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת י' שבח) בהפ"ב 16760-05-15 מיום 1.9.2015, במסגרתו קיבל בית המשפט את עתירתם של יהלומי מזל נ.א. בע"מ ואיתן יעקב (להלן ביחד: המשיבים) לביטולו של פסק בוררות שניתן ביום 10.2.2014 על ידי המוסד לבוררות של הבורסה ליהלומים (להלן: הבורסה), שמכוחו חויבו המשיבים לשלם לנויה יהלומים בע"מ ולגדעון שאלתיאל (להלן ביחד: המבקשים) סכום של 27,540 דולר.

           כמו כן מתבקשת רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 17.6.2015, במסגרתה קבע בית המשפט כי טענת המשיבים לפיה ייפוי הכוח הנושא את התאריך 16.7.2012 נחתם על ידי איציק כהן, אינה טענה המהווה הרחבת חזית אסורה.

רקע והליכים קודמים

1. הן המבקשים והן המשיבים עוסקים בסחר ביהלומים. המבקשים נמנים על נושיהם של המשיבים, כאשר סכום החוב שאותו חבים המשיבים למבקשים עומד על סך של 27,540 דולר. בשלב מסוים נקלעו המשיבים לקשיים ולא היה ביכולתם לפרוע את חובותיהם ליתר חברי הבורסה, וביניהם גם המבקשים. בעקבות זאת, כינסו חברי הבורסה אסיפת נושים אשר מינתה ועד נושים. לצורך הגעה להסדר נושים עם המשיבים, חתמו הנושים שהשתתפו באסיפה על ייפוי כוח בנוסח אחיד. בסעיף 5 לייפוי הכוח נקבע כדלקמן:

"ידוע לנו כי ע"מ למצות את האפשרות לניהול מו"מ ולגיבוש הסדר עם החייבים, נימנע מרצוננו בכל אופן ודרך שהיא, מנקיטת הליכים משפטיים כנגד מי מהחייבים הן במסגרת מוסד הבוררות הקיימת בבורסת היהלומים והן בפני כל ערכאה משפטית אחרת שהיא".

           לאחר שנחתמו ייפויי הכוח, נוהל משא ומתן בין ועד הנושים לבין המשיבים, שבסופו נחתם ביום 31.7.2012 הסדר נושים. ביום 2.2.2013, לאחר שהתברר כי מימוש מלאי היהלומים שבידי המשיבים לא יאפשר את תשלום הסכום שננקב בהסדר הנושים, נחתמה "תוספת להסדר החוב". בתוספת זו נקבע כי "החוב המוסכם" יעמוד על 29% מהחוב המקורי. המשיבים עמדו בהסדר הנושים והפקידו בידי ועד הנושים את סכום "החוב המוסכם".

2. ביום 9.6.2013 פנו המבקשים לבא כוח המשיבים והודיע לו כי שיק על סך של 27,540 דולר שנמסר על ידי המשיבים – חולל. לאחר שנענו המבקשים כי הם מנועים מנקיטת הליכים משפטיים נגד המשיבים, משחתמו על ייפויי הכוח לוועד הנושים, פנו המבקשים למוסד לבוררות של הבורסה ודרשו לחייב את המשיבים במלוא סכום השיק. ביום 10.2.2014 נערכה ישיבת בוררות אליה המשיבים לא התייצבו, שבסופה ניתן פסק בוררות במעמד צד אחד המחייב את המשיבים לשלם למבקשים את מלוא הסכום שנתבע על ידי המבקשים.

3. ביום 12.5.2014 ביקשו המבקשים לאשר את פסק הבוררות. ביום 24.6.2014 הגישו המשיבים בקשה לביטול פסק הבוררות. בתשובתם לבקשת הביטול טענו המבקשים כי מעולם לא חתמו על ייפוי הכוח לוועד הנושים, ועל כן אינם מחויבים לאמור בו. במסגרת דיון שנערך ביום 23.12.2014 ולאחר שנרמז כי החתימה שעל ייפוי הכוח עשויה להיות מזויפת, הסכימו הצדדים למנות גרפולוג שיבדוק האם החתימה המתנוססת על ייפוי הכוח היא חתימתו של המבקש 2. ימים ספורים לאחר דיון זה ביקשו המשיבים להרחיב את תחום הבדיקה של הגרפולוג כך שיבדוק גם האם החתימה שעל ייפוי הכוח נחתמה בידי שותפו של המבקש 2, איציק כהן. לאור התנגדות המבקשים, קבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 11.1.2015 כי "אין בכוונתי לחייב את הבדיקה הנוספת; אולם בהמשך ההליך, וככל שיהיה צורך בכך, יוכל בית המשפט להסיק מסקנות מחוסר שיתוף הפעולה". בחוות דעתו מיום 4.2.2015 קבע הגרפולוג כי קרוב לוודאי שהחתימה אינה שייכת למבקש 2. בעקבות זאת, ביום 11.6.2015 ביקשו המשיבים להגיש לבית המשפט שתי חוות דעת גרפולוגיות מהן עולה כי החתימה על ייפוי הכוח היא חתימתו של איציק כהן. בדיון שנערך ביום 17.6.2015 הכחיש בא כוח המבקשים כי איציק כהן חתום על ייפוי הכוח וציין כי המבקש 2 לא שאל את איציק כהן בעניין זה. כמו כן, התנגד בא כוח המבקשים לעצם הדיון באפשרות שאיציק כהן הוא זה שחתם על ייפוי הכוח, בטענה כי מדובר בהרחבת חזית אסורה. לאחר ששמע את טענות הצדדים קבע בית המשפט בהחלטתו מיום 17.6.2015 כי אין מדובר בהרחבת חזית אסורה. בהמשך הדיון הודיע בא כוח המבקשים כי הוא מסכים שתוגש חוות הדעת מטעם אחד מהגרפולוגים ומוותר על חקירה נגדית, ויחד עם זאת ציין כי הוא שומר על כל טענותיו, "ובמיוחד על טענת הרחבת חזית".