רע"א 6716-15 אבינרי נ' אבלסון ואח'

1. בפני בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 6.8.2015 (ע"א 15489-10-14, סגני הנשיאה י' שנלר ו-ק' ורדי והשופט ח' ברנר).

רקע והליכים קודמים

2. הבקשה שבפני עוסקת במקרקעין בשטח של כ-1.8 דונם המהווים חלק מחלקות 45 ו-53 בגוש 7077 בתל אביב-יפו (להלן: המקרקעין). הרקע ההיסטורי הנוגע למקרקעין – בכל הנוגע לבעלי הזכויות בהם ולמצב התכנוני שחל עליהם – פורט בהרחבה בפסקי הדין של הערכאות הקודמות ואין צורך לשוב ולסקור אותו לצורך ההכרעה בבקשה דנן. אסתפק אפוא בכך שאציין, כי בעשורים הקודמים עברו המקרקעין הליכים של איחוד וחלוקה, ובמסגרת זו הזכויות בהם הוקצו לטובת המשיבים 139-1 (להלן: המשיבים).

3. בשנת 2011 הגישו המשיבים תביעה לסילוק ידן מהמקרקעין של שתי מחזיקות – דבורה אבינרי, היא המבקשת בהליך דנן, ונירה קוריצקי (להלן: קוריצקי) – בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (ת"א 55363-03-11, השופטת כ' האפט). בית משפט השלום קיבל את התביעה נגד קוריצקי, אך דחה את התביעה נגד המבקשת לאחר שקבע כי יש להכיר בה כדיירת משנה מוגנת במקרקעין.

4. על פסק דינו של בית משפט השלום הוגשו שלושה ערעורים לבית המשפט המחוזי – על-ידי צדדים מעוניינים שונים. המבקשת עצמה לא ערערה עליו. לצורך ההכרעה בבקשה דנן אציין כי בית המשפט המחוזי קיבל את הטענות שהועלו על ידי המשיבים נגד המבקשת, ובהתאם לכך קיבל את הערעור שהוגש בכל הנוגע לקביעות בעניינה. בית המשפט המחוזי קבע שלא מתקיימים התנאים הנדרשים בדין לשם הכרה במבקשת כבעלת זכויות של דיירות מוגנת. בהמשך לכך, הוא קבע כי על המבקשת לפנות את המקרקעין. להשלמת התמונה יצוין כי בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהגישה קוריצקי, והקביעות של בית משפט השלום ביחס אליה נותרו על כנן.

5. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשו שלוש בקשות רשות ערעור לבית משפט זה. אחת מהן הוגשה על-ידי המבקשת, ובה היא טוענת – בעיקרם של דברים – כי בית המשפט המחוזי שגה כשקבע כי אין לה זכויות דיירות מוגנת במקרקעין. יצוין, כי המבקשת הגישה את הבקשה לרשות ערעור לבית משפט זה ביום 11.10.2015. שתי הבקשות האחרות הוגשו אף הן במועדים סמוכים לכך. עוד יצוין, כי לאף אחת מהבקשות לרשות ערעור לא נלוותה בקשה לעיכוב ביצוע.

6. ביום 8.11.2015, כמעט כחודש לאחר הגשתה של בקשת רשות הערעור, הגיעה אל שולחני בקשה שהוגשה באותו יום ונשאה את הכותרת "בקשה בהולה לצו ארעי". בבקשה קצרה זו נכתב כך: "היום, 08.11.15 בשעה 07:00 הגיעו למקום טרקטורים ובולדוזרים, ומנסים להרוס את הנכס באופן שיהיה חורבן מוחלט". בהמשך הדברים, הבקשה כוונה לקבלת "צו ארעי דחוף אשר יורה למשיבים 139-1 ו/או מי מטעמם להימנע מלהכנס לנכס ו/או לבצע כל דיספוזיציה בנכס".

7. בהחלטה שקיבלתי מיד לאחר מכן, בו ביום (8.11.2015), הוריתי על מתן סעד ארעי שיורה על הקפאת העבודות במקרקעין. כמו כן, הוריתי למבקשת להבהיר מהו סטטוס העבודות במקרקעין, תוך מתן אפשרות למשיבים להגיש הודעה גם מטעמם, וזאת עד לאותו יום בשעה 18.00. עוד הוריתי למבקשת להבהיר מדוע לא הגישה עד כה בקשת עיכוב ביצוע, וכן להגיש בקשה כזו, ככל שהיא מעוניינת בכך, עד ליום 9.11.2015 בשעה 10:00.

8. בהתאם לכך, שני הצדדים הגישו הודעות כאמור מטעמם ביום 8.11.2015. למחרת, ביום 9.11.2015 הגישה המבקשת בקשה מלאה לעיכוב ביצועו של פסק הדין – היא הבקשה דנן, המשתרעת על פני כארבעים עמודים.