רע"א 66011-03-16 אלטמן נ' זייבלאד

בפניי בקשת רשות לערער.

1. הבקשה סבה על החלטת בית משפט השלום (כב' השופט א' נחלון, 15.3.16), בת"ט 20217-10-15. בהחלטה, נתקבלה התנגדות של המבקש לביצוע שטר, בכפוף להפקדה בסך של 50,000 ₪.

2. מן החומר שבפניי עולות העובדות הבאות. סכום השיק נשוא ההתדיינות הוא 197,528 ₪. לטענת המבקש, מסר את השיק, ביחד עם שיקים רבים אחרים, לאדם בשם מר יעקב דומב (להלן – מר דומב), אשר לטענתו הילווה לו סך של 8,000 ₪. המבקש טוען כי מסר את השיקים כנגד ההלוואה, על פי בקשתו של מר דומב. לטענת המבקש, נפל קורבן לעוקץ של מר דומב, אשר סחר בשיקים במרמה, בחוסר הרשאה וחוסר תום לב. על פי הטענה, הבחין בסכומי כסף גדולים הנמשכים מחשבונו, אך בן דודו, אשר תיווך בין השניים, הרגיע אותו כי מר דומב אדם הגון, והשימוש נעשה לטובת העסק של מר דומב אשר הפקיד כספים נגד סכום השיק. עוד טען כי לא חתם על השיק, לא מילא את פרטיו, חתימתו זויפה, ומר דומב עשה שימוש שלא כדין בשיקים שניתנו לו.

3. בית משפט קמא קיים דיון בבקשת הרשות להגן, במהלכה הציג שאלות לצדדים. בהחלטתו, עמד על סימני שאלה ביחס לגרסתו של המבקש, ובהם מדוע מסר המבקש למר דומב, לשיטתו, כמה עשרות שיקים בגין הלוואה בסך של 8,000 ₪; לא ברור מדוע מסר למר דומב שיקים, אם, לשיטתו, לא חתם עליהם מעיקרו של דבר, ולכן לא היה מר דומב יכול לעשות בהם שימוש כלשהו; מדוע לא נקט המבקש בפעולה כלשהי למרות שידע מעל שנה שמר דומב משתמש בשיקים שלו ומזייף את חתימותיו עליהם, ומה גם שמדובר בשיקים של 9,000 – 60,000 ₪ כל אחד, במקום 100 – 150 ₪, כפי שסוכם בין הצדדים.

4. על רקע זה קבע בית המשפט כי קיים קושי בטענות ההגנה. עם זאת, נוכח זכות הגישה לערכאות, נתקבלה ההתנגדות, בכפוף להפקדה בסך של 50,000 ₪, שהם כ – 25% מסכום השיק.

5. דין הבקשה להתקבל.

מן הבחינה הנורמטיבית, על העניין חלות אמות המידה שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון לעניין מתן רשות להגן. לעניין מתן רשות להגן, פסק בית המשפט העליון כי די למבקש לבסס הגנה, ולו בדוחק (ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner Home Video (Ltd.) U.K., פ"ד מו(2) 273 (1992), בעמוד 277). עוד צוין בהקשר זה, יש להניח שהאמור בתצהיר אמת (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, עמוד 676). בה בעת, כפוף התצהיר לחקירה נגדית עוד נקבע, כי אם תצהירו של הנתבע אינו מצליח לעמוד אפילו במבחן זה, אין להגנתו כל יסוד, ובכגון דא אין נותנים רשות להתגונן. מנגד, התצהיר כפוף לחקירה נגדית (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ פ"ד לו(3) 518 (1982), ואם מתברר בחקירה כאמור כי אין להגנה הנטענת כל יסוד, אין מקום למתן רשות להגן (פסק הדין הנ"ל בעניין החברה הכללית למוסיקה, בעמוד 277).

6. בקשת הרשות להגן של המבקש מלמדת כי בפיו של המבקש טענות בדבר זיוף חתימה, כשלון תמורה וחריגה מהרשאה. זאת, בנסיבות בהן המשיב אינו אוחז כשורה. טענות אלה, אם תתקבלנה, מלמדות על קיומה של הגנה בפיו של המבקש מפני תביעתו של המשיב. בית משפט קמא הצביע, כמתואר לעיל, על קשיים בטענות שהעלה המבקש. ביחס לחלק מן הקשיים מסר המבקש בחקירתו הסברים. כך, ביחס לתמיהה שעניינה מסירת שיקים לא חתומים, מסר המבקש בחקירתו כי מסר שיקים בודדים חתומים, ולגבי השאר סוכם שיחתום בכל פעם על השיקים (בעמוד 1 לעדותו). בהקשר זה הסביר את אי החתימה בחשדות שהתעוררו בלבו ("לי זה היה לא נראה ולא הריח") (שם). מעיון בשיקים שצורפו להתנגדות, עולה כי החתימות עליהן שונות באופן מהותי משיק לשיק. יש בכך תמיכה לכאורית בטענותיו של המבקש, בלא שאני קובע מסמרות לעניין זה.

7. אשר לחוסר המעש של המבקש כאשר התברר שהשיק הראשון נפרע על סך של 10,000 ₪, הרי שהמבקש התקשה להסביר את חוסר המעש שלו (בעמוד 2). בה בעת, הסביר שהסכום כוסה על ידי מר דומב שהפקיד כסף (בעמוד 3), ותיאר מצגים מרגיעים מצידו של מר דומב.