רע"א 6582-15 עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית ואח' נ' בנק הדואר - חברת דואר ישראל בע"מ

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט א' קולה) מיום 9.9.2015 בה"פ 43096-08-15, בגדרה נדחתה בקשת המבקשות למתן צו עשה זמני המחייב את בנק הדואר (להלן: הבנק), לפתוח מחדש את חשבונות הבנק של המבקשות המנוהלים על-ידו.

רקע

2. על-פי המתואר בבקשה, המבקשת 1 (להלן: "העמותה") היא עמותה שנוסדה בשנת 2008 למען קידום ושיפור המגזר העסקי הערבי בישראל. בין היתר, כך נטען, נוקטת העמותה בפעולות שונות להכשרה, תמיכה וייעוץ עסקי, קידום קשרים בינלאומיים ועריכת מחקרים ופרסומים בנושאי כלכלה ועסקים. המבקשת 2 (להלן: "החברה") היא חברת בת של העמותה, שנוסדה בשנת 2014, ושנועדה להתמקד בפעילות עסקית. החברה תומכת בעמותה באמצעות מתן הלוואות לקידום עסקיה.

3. ביום 9.7.2015 פתחה העמותה חשבון אצל הבנק, מספרו ******. ביום 31.7.2015 נפתח חשבון נוסף אצל הבנק על שם החברה, מספרו 8149175 (להלן: "החשבונות"). בטופס "הכר לקוח – עסקי" אשר צורף לטפסי פתיחת החשבון בשני החשבונות, ציינו המבקשות כי מעולם לא סורבו מלקבל שירותים בנקאיים מסיבות הקשורות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. ביום 9.8.2015 הודיע הבנק למבקשות כי מבדיקה שנערכה עולה כי בחשבון מתנהלת פעילות בלתי תקינה, וכי בהתאם לזכויותיו לפי הסכם פתיחת החשבון הוחלט על סגירת החשבונות לאלתר.

4. הרקע להודעה זו הוא המידע שקיבל הבנק לפיו חשבונות הבנק של המבקשות בבנק הפועלים נסגרו בשל חשש לשימוש בכספים למימון פעילות טרור, וכי בקשתן של המבקשות לקבלת צו מניעה זמני נגד סגירת החשבונות נדחתה אך מספר ימים קודם לכן על-ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (החלטת כב' הרשם ע' טאהא מיום 28.6.2015 בה"פ 21629-06-15; ערעור על החלטת הרשם נדחה ביום 12.7.2015 (כב' הנשיא ד"ר א' אברהם) בע"ר 19566-07-15). על-פי המתואר באותן החלטות, מר יוסף עוואודה (להלן: "עוואודה"), אשר היה רשום בחשבון העמותה כמנהלהּ והיה גם מורשה החתימה בחשבון הבנק בבנק הפועלים, קשור גם לעמותת אלאסראא לפיתוח (להלן: "אלאסראא"), אשר העבירה כספים לעמותת מוסלמיות למען אל-אקצא, שהוכרזה על-ידי גורמי הביטחון ביום 12.8.2015 כהתאחדות בלתי מותרת המשתפת פעולה עם ארגון החמאס. יצוין, כי עוואודה איננו רשום כמורשה חתימה בחשבונות הבנק מושא הבקשה דנן, וכי ביום 20.5.2015 הוא אף הועבר מתפקידו במבקשות וזכות החתימה שלו בהן בוטלה. לשם השלמת התמונה העובדתית אציין, כי הבנק הודיע למבקשות כי יתיר להן למשוך את יתרת הכספים המצויה בחשבונות (העומדת על סכום של כ-300,000 ₪), ואולם מהודעה שהגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי ביום 21.9.2015 עולה כי משטרת ישראל ביקשה וקיבלה בבית המשפט המוסמך צו לתפיסת הכספים הללו.
   
   
5. לאחר שתכתובות בין הצדדים לא הביאו לכדי פתרון מוסכם, הגישו המבקשות תובענה בדרך של המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי, בה עתרו למתן פסק דין הצהרתי המורה לבנק להימנע מלסגור את החשבונות. בד בבד עם הגשת התובענה הוגשה גם בקשה למתן צו עשה זמני במעמד צד אחד שיורה על פתיחת החשבונות, אך בית המשפט המחוזי החליט כי אין מקום לדון בבקשה במעמד צד אחד, וקבע את הבקשה לדיון במעמד הצדדים.

ההליך בבית המשפט המחוזי

6. בגדרי הבקשה טענו המבקשות כי ניהלו את חשבונותיהן בבנק בשקיפות, בשיתוף פעולה, וללא שתרשם בהם פעילות חריגה או בלתי חוקית. ההחלטה על סגירת החשבון, כך נטען, נמסרה ללא כל התראה ונתקבלה מבלי שהבנק זימן את נציגי המבקשות לשימוע או למתן הבהרות, ויש בה משום חוסר סבירות, פזיזות ורשלנות שאינם עולים בקנה אחד עם חובתו של הבנק ליתן שירותים פיננסיים למבקשות. המבקשות הוסיפו וטענו כי סגירת החשבונות גורמת להן נזקים כספיים עצומים ופגיעה חמורה בשמן הטוב, ומשמעם גזר דין מוות על פעילותן. כמו כן נטען כי ניסיונותיהן לפתוח חשבונות בנק נוספים לאחר סגירת החשבון בבנק הפועלים עלו בתוהו. לעניין התנאים למתן סעד זמני טענו המבקשות כי עומדת להן זכות לכאורה וסיכויי התובענה גבוהים, וכמו כן מאזן הנוחות נוטה לטובתן, לאור השיבוש החמור בפעילותן הנגרם בעקבות סגירת החשבון.

7. מנגד טען הבנק כי סגירת החשבון איננה רק פעולה סבירה מצדו, אלא שיש לו גם חובה חוקית לעשות כן, לאור הוראות המפקח על הבנקים – ניהול בנקאי תקין (מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות) (להלן: "הוראות ניהול בנקאי תקין"), וכן הוראות צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של בנק הדואר למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"א-2011 (להלן: "הצו"), וקווי המדיניות של חברת הדואר בנושא הלבנת הון. כמו כן טען הבנק, כי כפי שנקבע בהחלטות בעניין החשבון בבנק הפועלים, הוא איננו מחויב להוכיח ברמה הדרושה במשפט האזרחי כי הפעילות המתבצעת בחשבון היא בלתי חוקית, אלא די בכך שיראה חשש סביר וממשי לכך. הבנק הפנה גם לכך שבמסגרת הליך אחר בעניין סגירת חשבונה של עמותת אלאסראא נדחתה בקשה לסעד זמני לפתיחת החשבון על-ידי בית המשפט המחוזי. כמו כן הדגיש הבנק כי על אף שעוואודה אינו מורשה החתימה בחשבונות, הרי שעולה מהמסמכים כי הוא מייסד העמותה והרוח החיה מאחוריה, וכי הטענה לפיה עוואודה איננו קשור עוד למבקשות נדחתה על-ידי בית המשפט בעניין החשבון בבנק הפועלים. לבסוף ציין הבנק כי סגירת החשבון מוצדקת גם בהתאם לתנאי הבקשה לפתיחת החשבון שמילאו המבקשות, לאור העובדה כי במעמד הגשת הבקשה הצהירו המבקשות כי לא סורבו בעבר לקבל שירותים בנקאיים על רקע של מימון טרור, וזאת אך לאחר 4 ימים ממתן החלטת בית המשפט בעניין סגירת חשבונותיהן בבנק הפועלים. עובדה זו, כך נטען, מקנה לבנק זכות לסגור את החשבון גם ללא הודעה מוקדמת. אשר לבקשה לסעד זמני נטען כי מדובר בצו עשה המשנה את מצב הדברים הקיים, שמהותו זהה גם לסעד העיקרי המבוקש בתובענה, ועל דרך הכלל צו כזה איננו ניתן. עוד טען הבנק כי המבקשות הסתירו עובדות מבית המשפט במסגרת הבקשה, וכי סיכויי התובענה להתקבל הם נמוכים ביותר. לעניין מאזן הנוחות טען הבנק כי לא ברור מה הנזק שנגרם למבקשות וכי אין ספק כי הוא ניתן לפיצוי כספי. כמו כן הדגיש הבנק כי טענת המבקשות לפיה נמנע מהן לפתוח חשבונות אחרים נטענה בעלמא, ללא כל בסיס. מנגד, הנזק אשר עלול להיגרם מפתיחת החשבונות לבנק עצמו בשל מעורבותו במימון טרור, וכן לשלום הציבור, עלול להיות חמור עשרת מונים מזה הנגרם למבקשות. בהמשך לתגובה הגיש הבנק גם הודעות הבהרה נוספות, מהן עולה כי על אף הטענה כי נותק הקשר בין המבקשות לבין עוואודה, הרי שסכומי כסף הועברו לעוואודה על-ידי המבקשות בחודש אוגוסט 2015. לעניין זה השיבו המבקשות כי מדובר בתשלום משכורות עבר ותו לא.