אופק נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ

הרקע לבקשה

1.בפניי בקשת רשות ערעור, שהוגשה על ידי מר בן אופק (להלן: "המבקש") על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא-ברנע) בת"ת 21670-06-15 מיום 10/06/15 (להלן: "בית משפט קמא"), במסגרתה התנה בית משפט קמא את עיכוב ביצוע ההליכים בתיק הוצאה לפועל שנפתח כנגד המבקש בהפקדת סך של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט, תוך דחיית טענת חוסר היריבות, שהעלה המבקש במסגרת התנגדותו לתובענה על סכום קצוב שהוגשה נגדו.

2.ביום 21/01/15 הגישה ויזה כ.א.ל. (להלן: "המשיבה") תובענה על סכום קצוב כנגד המבקש. במסגרת התובענה טענה המשיבה, כי המבקש חב לה סכום של 10,045.76 ₪, הנובע מצריכת שירותים ומוצרים שונים (להלן: "השירותים") באמצעות כרטיס אשראי, אותו הנפיקה המשיבה לבקשת המבקש, ואשר עבורם לא שילם המבקש תמורה בהתאם להתחייבויותיו, ובשל כך, פתחה המשיבה כנגד המבקש תיק הוצאה לפועל שמספרו 509535-01-15 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל").

3.בתגובה לפתיחת תיק ההוצאה לפועל, הגיש המבקש לבית משפט קמא "התנגדות לתביעה בסכום קצוב". במסגרת ההתנגדות טען המבקש, כי פתיחת תיק הוצאה לפועל מנוגדת לכללי ההוצאה לפועל, שעה שהמשיבה לא צירפה לתביעתה ולו ראשית ראייה בכתב, בגין התחייבות כלשהי של המבקש כלפיה.

עוד טען המבקש בהתנגדותו, כי כרטיס האשראי שהונפק, לטענת המשיבה, למבקש, בפועל משמש הוא חברה בע"מ ומשויך לחשבון בנק של חברה בע"מ, כאשר המבקש הוא מחזיק הכרטיס בלבד, מתוקף היותו מורשה חתימה, ועל כך ניתן ללמוד, לטענת המבקש, מהמסמכים שצורפו על ידי המשיבה לתובענה.

4.בית משפט קמא קבע, כאמור בהחלטתו מיום 10/06/15, כי הליכי ההוצאה לפועל בתיק יעוכבו, בתנאי שהמבקש יפקיד בקופת בית המשפט סך של 5,000 ₪. בית משפט קמא ציין בהחלטתו הנ"ל, כי על פני הדברים, טועה המבקש בהבנת המסמכים שצורפו לכתב התביעה, ובפועל, כרטיס האשראי הינו פרטי וההסכם נחזה להיות חתום על ידי המבקש, אלא שהוראת הקבע נועדה להיות משולמת מחשבון החברה, אקיוטק דיגיטל ויז'ן בע"מ (להלן: "החברה"), ולכן, טענת היעדר היריבות, אותה טען המבקש, דינה להידחות.

5.בהמשך להחלטתו של בית משפט קמא, הגיש המבקש ביום 18/06/15 בקשה לעיון חוזר, אשר נדחתה על ידי בית משפט קמא בהחלטתו מאותו יום, במסגרתה ציין בית משפט קמא, כי ההחלטה המקורית מנומקת ונסמכת על המסמכים שצורפו לכתב התביעה שהגישה המשיבה, ואין מקום לשנותה.

6.המבקש שב והגיש לבית משפט קמא ביום 22/06/15 בקשה נוספת לעיון חוזר, אשר נדחתה על ידי בית משפט קמא בציינו, כי "אין זכות לעיון חוזר, ובוודאי לא בפעם השלישית".

תמצית טענות הצדדים