רע"א 6529/15 אלקטיס 1 2007 בע"מ נ' רו"ח עליזה שרון ועוה"ד ליאור מזור ואח'

בקשה לעיכוב ביצוע
                                          

1. לפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ב' טאובר) מיום 28.9.2015, בגדרה אישר בית המשפט את הסדר הנושים של החברות שבכותרת.

2. חברת חיון מחשבים בע"מ (להלן: החברה) וחברות בנות שבשליטתה (להלן כולן יחד: החברות) נקלעו לקשיים כלכליים. ביום 24.8.2015 נענה כב' השופט י' זרנקין לבקשתן ונתן צו להקפאת ההליכים נגדן. נוכח פעולת החברות בתזרים מזומנים גירעוני, אישר השופט זרנקין לנאמנים שמונו לחברות, רו"ח עליזה שרון ועו"ד ליאור מזור, לבצע התמחרות בין שני מציעים. ביום 17.9.2015 נבחרה הצעתו של המשיב 8 כהצעה הזוכה, במסגרתה הציע לרכוש את החברות תמורת סך של 2.8 מליון ₪, תוך התחייבות להמשיך להעסיק מחצית מעובדי החברה, ולהשקיע סכומים נוספים ברכיבים של החלפת ערבויות החברה לטובת צדדי ג' והעמדת שירותי אחריות ללקוחות החברה. השופט זרנקין הורה לנאמנים לפרסם עד יום 20.9.2015 הודעה בדבר כינוס אסיפות נושים, שתיערכנה ביום 21.9.2015, והורה לנאמנים להגיש עד ליום זה נוסח הסכם מפורט עם הרוכש לאישור בית המשפט.

           הצעת ההסדר שהועמדה לאישור הנושים קיבלה תחילה אישור באסיפת הנושים המובטחים בלבד, ובהמשך, לאחר שתוקנה בהסתמך על מקורות נוספים שהועמדו לטובת קופת ההסדר, ביניהם חצי מליון ₪ שהעמיד בעליה של החברה, קיבלה ההצעה אף את תמיכת הנושים בדין קדימה, אך הנושים הלא מובטחים, בהם המבקשת, נותרו בהתנגדותם. לפי הצעת ההסדר העדכנית, יקבלו הנושים בדין קדימה (עובדי החברה ורשות המיסים) את עיקר דין הקדימה בתוספת 15%, הנושים המובטחים יקבלו 83% מתביעת החוב שתאושר (במקום 85% בהצעה המקורית), והנושים הבלתי מובטחים יקבלו 18% מחובם (במקום 9% בהצעה המקורית).

3. ביום 28.9.2015 ניתנה החלטת בית המשפט בדבר אישור ההסדר. משלא ניתנה הסכמת הנושים הבלתי מובטחים, אין תנאיו של סעיף 350(ט) לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: החוק) מתקיימים, ולפיכך בחן בית המשפט את התקיימות תנאיו של סעיף 350יג לחוק וקבע כי הם מתקיימים. בית המשפט קבע שערך הנשייה של הנושים שתמכו בהסדר עלה משמעותית על 75% מסכום הנשייה, כי התמורה שעתידה להתקבל במכר משקפת את שווי החברות, וכי קידום הליך המכר עדיף על הליך פירוק, שכן בפירוק תפחת התמורה משמעותית וספק אם הנושים הבלתי מובטחים יוכלו להיפרע בגין חובם. בית המשפט ציין, כי די לו בתמונה שהוצגה לו על-ידי הנאמנים על מנת לקבוע כי יתרונותיו של ההסדר עולים במובהק על חסרונותיו, וכי אין צורך בהמתנה לחוות דעת מומחה לגבי שווי נכסי החברה, במיוחד נוכח הדחיפות וחלון הזמנים הקצר להבראת החברה.

           בית המשפט הוסיף, כי נוכח האמור אין הוא נדרש להכריע בטענה אם יש לפסול את הצבעתה של המבקשת, המתנגדת להסדר, מחמת שיקול פסול, מהטעם שהיא מעדיפה שהחברה תכנס להליך פירוק ובכך יבוא לסיומו הליך הבוררות המתנהל בינה לבין החברה. בהתייחס לטענות המבקשת נגד ההסדר הוסיף, כי לוח הזמנים שנקבע לקיום אסיפות הנושים היה קצר נוכח מצבן של החברות הפועלות בתזרים מזומנים גירעוני, מה גם שהמבקשת לא השיגה על ההחלטה בפני הערכאה המוסמכת, וכי אף שטרם נשלמו המגעים לחתימת הסכם המכר, בין היתר בשל לוח הזמנים הקצר, אין נזק בכך שייחתם לאחר אישור הסדר הנושים, שכן ממילא רק עם חתימתו יוכל ההסדר לצאת אל הפועל.

4. על החלטה זו הגישה המבקשת ערעור וכן בקשת רשות ערעור (שאלת סיווג ההליך מונחת לפני רשמת בית המשפט להכרעתה). כן הגישה בקשה לעיכוב ביצוע, אשר הובאה לפני. בבקשה פירטההמבקשת טענותיה נגד ההחלטה לגופה וטענה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. אחר קבלת תגובות המשיבים דחיתי את הבקשה בהחלטתי מיום 15.10.2015, מהטעם שטרם בשלה העת לדון בטענות מושא הבקשה נוכח העדכון שמסרו הנאמנים כי המגעים לחתימת הסכם המכר עם המציע שזכה בהתמחרות לא צלחו. בהחלטתי ציינתי, כי המבקשת תוכל לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה חדשה ככל שייחתם ויאושר הסכם המכר והסדר הנושים יהא בר ביצוע.

5. הסכם המכר נחתם לבסוף עם מציע אחר, המשיבה 7. הנאמנים ציינו, כי התמורה הופחתה ל-1.45 מליון ₪ נטו (לעומת 2.8 מליון ₪ ברוטו עם המציע הקודם), אך הבעלים של החברה הגדיל את תרומתו לקופת ההסדר לסך של 750,000 ₪, והנושים המובטחים הסכימו להפחית את שיעור הדיבידנד שיקבלו מקופת ההסדר ל-81%, ולפיכך לא יחול שינוי בתשלומים שישולמו לנושים בדין קדימה ולנושים הבלתי מובטחים. בהחלטתו מיום 20.10.2015 אישר בית המשפט את הסכם המכר. נוכח טענת המבקשת בדבר תרמית שביצע כלפיה בעל השליטה בחברות, הוסיף בית המשפט כי מתן הפטר במסגרת הליכי הסדר אין בו לגרוע מזכות הנושה לתבוע בגין עילת תרמית.

6. משאושר הסכם המכר, שבה המבקשת ופנתה בבקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט מיום 28.9.2015 במסגרתה אושר הסדר הנושים. בבקשה נטען, כי לא היה מקום לאשר את ההסדר ממספר טעמים: ההליך לא קוים במועדים שנקבעו בתקנות להליך פרסום הצעת ההסדר והדיון בה, ולא ניתן די זמן להיערך לדיונים בהצעה; הסכם המכר לא נחתם טרם אישור ההסדר; לא הושג הרוב הדרוש לאישור ההסדר, לא הוצגה חוות דעת מומחה כנדרש, והחלת סעיף 350יג בנסיבות הענין שימשה כלי לבנקים לכפות דעתם על הנושים הרגילים ולא זו תכלית הסעיף; הסדר הנושים כופה שלא כדין הפטר לבעלי תפקיד בחברות; ההסדר כורך שמונה חברות מבלי לבחון את מצבת החובות של כל אחת מהן על מנת להבטיח שאין חברה אחת מסבסדת את האחרות על חשבון הנושים.