רע"א 64841-11-16 חביבאללה ז"ל ואח' נ' בנק ירושלים בע"מ ואח'

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעפולה (כב' השופטת שאדן נאשף - אבו אחמד) מיום 30.10.16, אשר ניתנה במסגרת ה"פ 32745-06-16.

בהחלטה ארוכה ומנומקת כדבעי, דחה בית המשפט קמא את בקשתם של המבקשים, למתן צו מניעה זמני, הקובע כי לבנק המשיב 1 אין זכות לנקוט בהליכי גביה או מימוש של נכס המקרקעין אשר בבעלות המבקשים הידוע כגוש 16948 חלקה 126 מגרש מס' 16 באדמות הכפר עין מאהל.

הבקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד נקבעה לדיון במעמד הצדדים ולאחר הדיון, אחר שהוגשו סיכומי הצדדים, ניתנה ההחלטה מושא בקשת רשות ערעור זו.

עסקינן בנכס שהוא בית מגורים בן 3 קומות המשמש את בני המשפחה, אלמנת המנוח, מבקשת 2, ומשפחות ילדיה. המנוח, מבקש 1, ואלמנתו, מבקשת 2, נטלו מן המשיב 2 (להלן: "הבנק") משכנתא לרכישת דירה בשתי הלוואות שונות, האחת בשנת 2008 ע"ס 400,000 ₪ והשניה בחודש מאי 2011 בסכום זהה, ושילמו את כספי ההלוואה, במועדם, עד פטירת המנוח בשנת 2012. עם נטילת המשכנתא, ערכו, המנוח והמבקשת 2, ביטוח חיים אצל המשיבה 2 (להלן: "חברת הביטוח"), באמצעות הבנק המשיב, אשר שועבד לטובת הבנק. אחר מותו, סירבה חברת הביטוח לשלם התגמולים כתוצאה ממות המנוח, זאת, לטענתה, מאחר שהמנוח הסתיר ממנה את מצבו הרפואי, שכן הוא סבל ממחלות שונות – סכרת, טחול מוגדל, הפרעה בתפקודי הכבד ושחמת כבד. המבקשים, אשר סברו כי חברת הביטוח תשלם את הכספים לבנק, הפסיקו, עם מות המנוח, את תשלומי המשכנתא וכך נצבר החוב לבנק.

במסגרת הליכים משפטיים, טוענים המבקשים, כי שילמו את יתרת ההלוואה הראשונה עד ל- 31.12.15 ונדרשים כיום לשלם את התשלומים מאז ואשר להלוואה השניה, היא משולמת כמתחייב, מדי חודש בחודשו.

המבקשים מלינים על סירובה של חברת הביטוח לשאת בתשלומי המשכנתא שכן לדבריהם, טענתה בדבר הסתרת מצבו הרפואי של המנוח, היא טענה סתמית. במעמד החתימה על חוזה ההלוואות לא הוסבר למנוח ולאשתו דבר בעניין זה, כאשר מילוי הפרטים לצורך עריכת ביטוח החיים נעשה על ידי פקידת הבנק. בנוסף, בעת החתימה, היה מצבו הרפואי של המנוח טוב, הוא לא סבל משחמת כבד ותפקודי הכבד שלו היו בגדר הנורמה.

מנגד, טען הבנק כי נציגת חברת הביטוח היא שגבתה את הצהרת הבריאות מן המנוח והיא שערכה את הפוליסה. הבנק הצטרף לטענת חברת הביטוח כי התביעה העיקרית והבקשה לסעד זמני הנלווית לה דינן להידחות בשל התיישנות התביעה על פי חוק חוזה ביטוח.

הבנק טען כי המדובר בבקשה שלישית לעיכוב הליך מימוש נכס המקרקעין, המוגשת על ידי המבקשים. הליך קודם נמחק תוך חיוב המבקשים בהוצאות, כתנאי להגשת התביעה מחדש, אך התביעה הוגשה כעת מבלי ששולמו ההוצאות. תביעה נוספת שהוגשה על ידי המבקשים, בעילות זהות, בשנת 2015 בבית משפט השלום בחיפה, נדחתה ומכאן כי קיים מעשה בית דין המונע את ניהול ההליך. המבקשים הסתירו, כך טען הבנק, את העובדה כי ביום 24.2.15 נערך עימם "הסדר חוב" במסגרתו הודו בחובם לבנק והתחייבו לשלמו, תוך שהם מוותרים על טענות כלפי הבנק או מי מטעמו בין היתר ביחס למימוש הנכס המשועבד. לאחר מכן גם התקיים דיון בלשכת ההוצאה לפועל, בו הושגו הסכמות נוספות, אך כל אלו הופרו על ידי המבקשים.

הבנק טען למעשה בית דין לאור פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה מיום 22.6.15.