רע"א 64538-02-26

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת (כב' השופט ד' צרפתי) מיום 23.12.2025 בת"א 16910-07-24, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים – מדינת ישראל, משרד החקלאות ומשרד האוצר (להלן: המדינה) לסילוק על הסף של תביעת המשיבים – חקלאים ותאגידים חקלאיים מגדלי שום (להלן: המשיבים), מחמת חוסר סמכות עניינית, אי מיצוי הליכים והיעדר עילה נזיקית כנגד המדינה.

1. כפי שיפורט להלן, עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגע לשאלת הסמכות העניינית ולשאלת המסגרת הדיונית המתאימה לבירור טענות המשיבים ביחס לנזקים שנגרמו להם כתוצאה מאופן ביטול מכסי יבוא על השום – תביעה אזרחית, כטענת המשיבים; או שמא עתירה מנהלית, כטענת המדינה.

    

2. הרקע לבקשה

    

   ענף גידול השום הוא ענף חקלאי בעל מאפיינים ייחודיים המתנהל בהתאם למחזור עונתי קבוע, שראשיתו בחודשים ספטמבר-אוקטובר, וסיומו בשלב איסוף היבול בחודשים אפריל-מאי. לדברי המשיבים, ייחודו של ענף זה טמון בשיטת הגידול, המחייבת רציפות לצורך שימור החומר המאפשר את המשכיות גידול השום מדי שנה. בהיעדר גידול רציף כאמור, נדרשת הנבטה מחודשת, תהליך האורך מספר שנים.

    

3. במטרה להגן על הייצור המקומי ולאפשר למגדלים בישראל להתמודד עם התחרות מצד יבואני השום המיוצר בסין (שם עלויות הייצור והאריזה נמוכות באופן משמעותי), הוטלו לאורך השנים מכסי מגן על יבוא שום. לפי נתוני חטיבת המחקר במשרד החקלאות, בהינתן מכסי המגן האמורים, בשנת 2021 ייצור השום המקומי סיפק כ-42% מסך השום בישראל, בעוד שמקורו של כ-58% מהשום ששווק בישראל היה ביבוא.

    

   ביום 1.8.2021 התקבלה החלטת ממשלה 213 שכותרתה "תכנית להגברת התחרות בחקלאות ותיקון החלטת ממשלה" (להלן: החלטת הממשלה). במסגרת החלטה זו, ביקשה הממשלה כחלק ממאבקה ביוקר המחיה, לקדם את פתיחת שוק החקלאות ליבוא. לשם כך נקבעו מנגנונים שנועדו להגביר את התחרות בענף החקלאות, ובכלל זה נקבע מתווה להפחתת מכסים על מוצרים חקלאיים. כבר בהחלטת הממשלה פורטה רשימת הירקות שלגביהם יופחת המכס על היבוא, ובהם השום, שלגביו תוכננה הפחתה מלאה ומידית של המכס. לצד זאת נקבע כי במקביל להפחתת המכסים – תפעל הממשלה לתמיכה ישירה בחקלאים. עם זאת, החלטת הממשלה כשלעצמה לא הביאה להפחתת המכסים בפועל, שכן לשם כך נדרש מהלך משלים של תיקון התקנות הקובעות את שיעורי המכס, המצוי בסמכותו של שר האוצר.