רע"א 6448-10-17 דרעי נ' סלומון

לפני בקשה למתן צו עשה וצו מניעה זמני (במעמד צד אחד). בקשה זו הוגשה בגדרה של בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' צ'רקה), בגדרה נעתר בית המשפט לבקשה לסעד זמני והורה על חיבור דירת מגוריה של המבקשת למים בכפוף להפקדת סכום של 19,443 ₪.

המבקשת היא שוכרת של דירה הנמצאת בירושלים. בעלת הדירה היא המשיבה 1 והיא השכירה למבקשת את הדירה. תקופת השכירות הסתיימה ביום 25.7.2017 אך המבקשת ממשיכה להתגורר בדירה מאז ללא הסכם ומבלי לשלם את דמי השכירות. ביום 18.9.2017 פנתה המשיבה 1 למשיבה 2 בבקשה לנתק את הדירה מרשת המים וכך נעשה.

ביום 19.9.2017 פנתה המבקשת לבית משפט קמא בבקשה למתן סעד זמני (ת.א. 47613-09-17). בית משפט קמא (כב' השופט א' דהאן), נעתר לבקשה במעמד צד אחד, הורה על חיבור הדירה לרשת המים כנגד תשלום סכום של 350 ₪ בתוך פרק זמן שקבע. הסכום האמור לא הופקד והסעד הזמני פקע. ביני לביני הגישה המשיבה 1 בקשה לביטול הסעד הזמני, שאליה צרפה תצהיר ומסמכים שונים שנתנו תמונה מלאה יותר על יחסי הצדדים.

מתוך מסמכים אלה נלמד כי על פי חוזה השכירות המקורי וגם על פי חוזה ההארכה:

"מבלי לפגוע באמור לעיל, באם לא יפנה השוכר את הדירה עם תום תקופת השכירות ו/או לא יחזיר את החזקה בה למשכיר, יהיה המשכיר רשאי לפעול לפי שיקול דעתו, לנתק את המים והחשמל לדירה, לפרוץ לדירה ולהוציא את המיטלטלין..." (סעיף 10.4)

עוד נלמד כאמור כי המבקשת ממשיכה להשתמש בדירה ללא תשלום דמי שכירות לאחר תום תקופת השכירות. בנוסף עולה מתדפיס חוב שצורף לתגובת המשיבה כי סכום החוב עבור המים עומד על 19,443.16 ₪ (נספח ב' לתגובה).

הנה כי-כן מדובר במצב שבו המבקשת נותרה בדירה לאחר תום תקופת השכירות, ועל-פי חוזה השכירות עמדה למשיבה 1 הזכות לפעול לניתוק הדירה מרשת המים כפי שעשתה. בנוסף נלמד כי באופן שיטתי ועקבי לא משלמת המבקשת את חשבונות המים על הדירה אף שהיא מחזיקה בה.

אתמול, לאחר שהצו הקודם פקע ובית המשפט לא נעתר לבקשה לחדשו, פנתה המבקשת בבקשה חדשה למתן צו עשה במעמד צד אחד. בית משפט קמא עיין בבקשה ובנספחיה וכן למד על הנתונים העובדתיים החסרים מעמדת המשיבה 1 שהוגשה בהליך הקודם והתנה את מתן הצו לחידוש הספקת המים בתשלום מלוא חוב המים שחל על הדירה – 19,443 ₪.