רע"א 6317-07-16 אגמון נ' בנק הפועלים פרדס חנה 12622

זוהי בקשת המבקש מר טל אגמון למתן הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור-

לשיטת המבקש ביום 19.4.2016 הומצאה החלטת כב' השופטת שרון גלר (שניתנה ביום 13.4.2016) לב"כ עו"ד עובדיה אבוש באמצעות הפקס. המבקש מודה כי בא בדברים עם עו"ד אבוש בנוגע להגשת ערעור, אולם משלא הגיעו לעמק השווה, פנה להתייעץ עם עו"ד אחר, עו"ד שובלי. זה האחרון הגיש בקשה למתן ארכה להגשת הבר"ע לבית משפט קמא, אולם הבקשה נדחתה.

המבקש שקל לפנות שוב לעו"ד אבוש, אולם זה האחרון היה שרוי באבל על מות אחותו. כמו כן סבל עו"ד אבוש מכוויה בדרגה 2; פגרת הפסח אף היא הייתה במהלך אירועים אלו, ורק בסופו של יום נאות עו"ד אבוש לקבל על עצמו את הייצוג, מבלי לקבל שכר טרחה מיידי.

מכל הטעמים הללו מבקש המבקש להאריך את המועד להגשת בקשת הערעור עד להגשתו בפועל.

המשיב מתנגד; טוען כי אין בסיבות שהוצגו כדי להוות טעם מיוחד המצדיק מתן אורכה; כי סיכויי בקשת הערעור קלושים; שמדובר במחזור טענות שכבר נדחו; שמדובר בתובע סדרתי שנקט בשישה הליכים שונים כנגד המשיב, ואין לאפשר את הגשת הליך זה באיחור, ללא צידוק מספיק.

לאחר שעיינתי בבקשה; בתגובה ובתשובה לה מוצאת אני לנכון לדחות את בקשת המבקש וזאת מהטעמים הבאים:

1. עובדות המקרה ונימוקי המבקש אינן נתמכים באסמכתאות ובכלל זה לא צורפו תצהירים מטעם עורכי הדין אבוש ושובלי;

2. לא הובא כל טעם מיוחד לקבלת הבקשה והסבר משכנע להגשתה בפרק זמן מאוחר זה. אפנה להלכות הנזכרות בתגובת המשיב, הקובעות כי מקום בו האיחור נובע מטעמים הקשורים ביחסי עורך דין לקוח, לרבות העברת ייצוג, אין הדבר מצדיק טעם מיוחד להארכת מועד, וראו בש"א 2212/94 ישעיהו נ' בובליל [פורסם במאגרים] וב"ש 600/86 שינפלד נ' כורים בע"מ [פורסם במאגרים], שם נקבע כדלקמן: "אולם הלכה היא כי החלפת עורך דין אינה מהווה טעם להארכת המועד (ב"ש 338/81עמיתי מלון ירושלים פד' ל"ה(4) 613, 615ג') ותקלות ביחסים בין עורך דין ולקוחו אינם מעניינו של בתי המשפט ואינם מהווים, אף הם, טעם להארכת המועד (ע"א 916/79אלבר בע"מ נגד מנהל מס רכוש פד' לו'(4) 393, 402; ע"א 667/78אחים מנוצהרי, פד' לג'(2) 606, 607)".

3. יתרה מזאת, בקשת המבקש בבימ"ש קמא הוגשה אף היא באיחור ובחלוף המועד, וממועד הדחייה של הבקשה (5/6/16) ועד הגשת בקשה זו חלפו 35 ימים.

4. עיינתי בפסק הדין, אשר ניתן לאחר שהתקיימו שתי ישיבות ונדרשו הבהרות. על פניו, ומבלי לקבוע מסמרות, פסק הדין מנומק ומבוסס בין היתר על הלכה משפטית סדורה, ודומה כי סיכויי הבקשה אינם גבוהים, בוודאי לא במידה כזו המצדיקה סטיות מההלכות אותן ציינתי לעיל.