רע"א 62769-11-14 וייג ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל

1.בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש קמא (כב' השופט הבכיר שכיב סרחאן, שלום נצרת), מיום 17/11/2014 (להלן: "ההחלטה") במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים להאריך להם את המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן נגדם ביום 1/1/2013 (להלן: "פסק הדין").

2.בתמצית, המבקשים מפרטים בבקשתם כי האיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין מקורה ברשלנות בא-כוחם הקודם, אשר לא עדכן אותם בדבר כאשר על פסק הדין שניתן נגדם למדו רק בחלוף יותר משנה ממועד נתינתו.

עוד מטעימים המבקשים כי מאז נודע להם על פסק הדין ב- 6/14 ועד שהגישו בקשתם (ב- 11/4), אמנם חלפו חודשים, אולם קשיי היום יום כמו גם צפייתם כי המשיב כגוף ציבורי ייעתר לבקשתם לביטול פסק הדין, הצדיקו עיכוב זה.

3.עפ"י המבקשים, לבקשתם לביטול פסק הדין (בקשה אותה הגישו תחילה ללא בקשה להארכת מועד) יש סיכוי גבוה, שעה שבמסגרת הבקשה הנ"ל פרטו לטענתם נימוקי הגנה ממשיים כנגד התביעה לחייבם בדמי שימוש בגין התקופה בה החזיק הנתבע הנוסף (שצורף גם כצד ג') במבנים שהוצבו בחלקתם, לטענתם בהרשאת המשיב.

4.לאחר עיון ובחינה אני רואה לדחות את הבקשה שבפניי, ללא צורך בקבלת תגובה.

5.נקדים כי את התנהלות המבקשים נכון לבחון כבר מהשלב בו לא התייצבו לדיון ההוכחות שנקבע בפני בימ"ש קמא ב- 30/12/2012 ואף לא הגישו תצהירי עדות מטעמם, עד למועד הנ"ל כפי שנצטוו.

נדגיש כי מועד ההוכחות לעיל נקבע כבר בישיבת 18/3/2012, דיון בו נכח בא-כוחם.

מאז האירועים לעיל שבהמשכם ניתן פסק הדין כנגדם ועד למועד בו לכאורה לגרסת המבקשים ידעו על פסק הדין לראשונה, חלפו להם קרוב לשנתיים ימים.

6.תמונת מחדל כה עגומה וקיצונית, לא ניתן לרפא בהפניית אצבע מאשימה לבא-כוחם הקודם.

7.הלכה ידועה היא כי מחדל בא-כוח של צד מיוחס לצד אותו עורך הדין מייצג, זאת לכל הפחות כלפי בית המשפט והצד שכנגד.