רע"א 61805-07-14 היימר נ' מלאק

זו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופטת מירב קלמפנר- נבון) מיום 17.6.14, שדחה את הערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל (יונת הברפלד- אברהם) מיום 27.4.14, בטענת פרעתי. המשיב מתנגד לבקשה.

רשות ערעור על פסק דין שניתן בערעור על החלטת רשם, מהווה "גלגול שלישי" של ההליכים – ראה, לדוגמא, רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ נ' עיריית ת"א יפו (ניתן ביום 31.12.2007); רע"א 6520/05 - Kirkham Holdings Limited נ' Albany Park Limited (ניתן ביום 18.8.2005). ככלל, רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במקרים חריגים מקום שמתעוררת שאלה משפטית או עקרונית החורגת מגדר הסכסוך שבין הצדדים להליך – ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ פ"ד לו(3) 123 (1982). אמנם, המבקשת ניסתה לצבוע את טענותיה בצבעים ציבוריים, תוך טענה לאי צדק מהותי, אבל אין זה המקרה שבפנינו.

אני דוחה את הטענה, שקביעת הרשמת, והערכאה קמא בעקבותיה, שלא ניתן במקרה זה להסתמך על האישור הנוטריוני, עומדת בניגוד לסעיף 19 לחוק הנוטריונים, תשל"ו – 1976. המבקשת לא צירפה את האישור עצמו, והותירה לבית המשפט ללמוד עליו מתוך שני המסמכים היחידים שצירפה – החלטת הרשמת והחלטת בית המשפט קמא. סעיף 19 קובע חזקת תקינות של אישור נוטריון, ללא צורך בראיה נוספת, אבל זו אינה חזקה חלוטה, אלא חזקה ראייתית (ע"א 7303/01 אדמון עסאף נ' מדינת ישראל, פ"ד נז (2) 847, בעמ' 851). הרשמת המלומדת שמעה את עדותו של הנוטריון על נסיבות עריכת המסמך, וקבעה שאינה מאמינה לו. בקביעה עובדתית זו אין ערכאת הערעור מתערבת.

יתר על כן, אפילו היה האישור הנוטריוני נכון, דהיינו שהמסמך המצורף לאישור הנוטריוני הוא העתק נכון של המסמך שהוצג בפני הנוטריון, אין בכך כדי להעיד שהמסמך שהוצג בפני הנוטריון הוא אותנטי, וכי חתימת המשיב לא זוייפה. כך לא היתה מוכרעת השאלה העיקרית שבפני הרשמת. על כן, אין בקביעות הרשמת בענין זה, שאושרו על ידי הערכאה קמא, טעות משפטית בולטת או חשיבות ציבורית כלשהיא.

הערכאה קמא לא שגתה גם כאשר דחתה את הראיות הנוספות שהוגשו בערעור. ודוק, בערעור על החלטה בטענת פרעתי ניתן להגיש ראיות, בהודעת הערעור, על פי תקנה 120 (ג) המאפשרת הגשת תצהיר בתמיכה בערעור. המבקש מלין על כך שהערכאה קמא דחתה את בקשתו להביא ראיות נוספות, הסותרות את הראיות בפני הרשמת, בשל כך שהערעור עוסק בטענות משפטיות. איני מוצא פגם בכך. אכן, הטענות לפי הודעת הערעור שבפניה היו בעיקרן משפטיות, ועל כן אין צורך בראיות, בכלל או נוספות, להכרעה בערעור. גם אם היתה לערכאת ערעור סמכות לקבל ראיות נוספות, לא נפל פגם בכך שלא קיבלה אותן.

אני דוחה גם את טענת המבקשת, כנגד הטלת ההוצאות עליה בשל השימוש בעדות של עד שקר. המבקשת הביאה לעדות את מר תורכמן, שהעיד לתמיכה בגירסתה, ובין היתר העיד שאינו מכיר כלל את המשיב, אבל ראה את המבקשת משלמת למשיב ובא כוחו. הרשמת לא האמינה לעדותו. בערעור, טענה המבקשת, תוך צירוף מכתב של העד, שהוא העיד עדות שקר בכוונה עקב פחדו מהמשיב. לכן עשה טעות מכוונת, תוך מחשבה שעדותו תידחה מפני עדותו של הנוטריון. הערכאה הקודמת הסיקה שהמבקשת היתה מודעת למעשיו של העד מטעמה. אין בבקשה ראיות הסותרות את הקביעה הזו, הנסמכת גם על כך שהמבקשת, לאחר ששמעה את עדות השקר של העד מטעמה, לרבות באשר לאירועים שבהם היתה ביחד עם העד, ביקשה להסתמך עליה. איני מוצא בקביעתה של הערכאה קמא פגם המצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

יתר טענות המבקשת בבקשה זו מכוונות להחלטות דיוניות וקביעות עובדתיות של הרשמת, שאין להתערב בהן בערכאת ערעור, בוודאי בגלגול שלישי. בין אלה אציין במיוחד את הטענה שהרשמת פסלה את שתי חוות הדעת. די היה בכך שפסלה את חוות הדעת שניתנה מטעם המבקשת, שנטל ההוכחה עליה, כאשר זו התייחסה למסמכים מצולמים באיכות גרועה. להסיר ספק, הנטל להוכיח אמיתות מסמך הוא על הטוען לאמיתותו, ולא על הטוען שהחתימה זוייפה. המבקשת לא עמדה בנטל זה, לא באמצעות הנוטריון, לא באמצעות המומחית לכתב יד ולא באמצעות עדיה, שנמצאו בלתי אמינים.

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. המבקשת תשלם למשיב הוצאות הבקשה בסך 7,080 ₪. המזכירות תעביר למשיב את סכום העירבון שהופקד, על חשבון ההוצאות.

ניתנה היום, כ"ז תשרי תשע"ה, 21 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.