רע"א 60647-11-16 חסקלוביץ נ' אליסף פרוייקטים בע"מ

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה (השופט זכריה ימיני) מיום 25.10.16. במסגרת החלטה זו נדחתה בקשת המבקשת למתן פסק דין בהעדר הגנה, התקבלה בקשת המשיבה לחייבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה ונקבע כי עליה להגיש בקשה מסודרת בעניין עתירתה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל כנגדה.

2. המשיבה הגישה לביצוע 21 שיקים שנמשכו מחשבונה של המבקשת, זו הגישה התנגדות לביצוע השטרות והתנגדות זו נדחתה בפסק דין מיום 9.4.14 (ת"א 8498-01-11). המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין (ע"א 64757-09-14) וערעור זה נמחק לאחר שהמבקשת חזרה בה מערעורה ובחרה למקד את טענותיה בתביעה לביטול פסק דין.

ביום 1.12.15 הגישה המבקשת את תביעתה לביטול פסק הדין מיום 9.4.14 בשל מעשה מרמה. לטענתה, ההמחאות נשוא בקשת הביצוע כלל לא צורפו לתיק ההוצאה לפועל ועל כן דבק פגם בהליך שתוצאתו הינה ביטול פסק הדין.

3. ביום 10.1.16 הגישה המבקשת בקשה למתן פסק דין לאחר שכתב התביעה הומצא למשיבה וזו לא הגישה כתב הגנה. בו ביום ניתנה החלטת בית משפט קמא לפיה הוגשה בקשה מטעם המשיבה והוא ממתין לתגובת המבקשת. ביום 15.3.16 הוגש כתב ההגנה לתיק. ביום 14.4.16 הגישה המשיבה בקשה לחיוב המבקשת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה. הבקשה נשלחה לתגובת המבקשת. ביום 25.10.16 התקיים דיון במעמד הצדדים. בדיון זה חזרה המבקשת על עתירה למתן פסק דין לאחר שלא הוגש כתב הגנה במועד והעלתה בקשה חדשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל כנגדה. המשיבה מנגד ביקשה ליתן החלטה בבקשתה לחיוב המבקשת בהפקדת ערובה, לאחר שהמבקשת לא מילאה אחר החלטת בית המשפט ולא הגישה תגובה לבקשה.

4. בית המשפט דחה את הבקשה למתן פסק דין בנימוק כי הוגש כתב הגנה ואם נגרם למבקשת עיכוב הרי תרופתה בפסיקת הוצאות לטובתה בתום ההליך. בכל הקשור לבקשתה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל כנגדה, הורה בית המשפט למבקשת להגיש "בקשה מסודרת בו יפרט את כל ההליכים המשפטיים והליכי ההוצאה לפועל שננקטו וננקטים נגד התובעת", קצב את מניין הימים להגשת התגובה וקבע כי עם קבלת התגובה תינתן החלטה בבקשה.

בית המשפט קיבל את עתירת המשיבה וחייב את המבקשת בהפקדת ערובה, לאחר שזו לא הגישה תגובה לבקשת המשיבה בעניין זה.

5. המבקשת טוענת כי נפלה שגגה בהחלטת בית משפט קמא, כאשר זה נהג עמה בחומרה ומנגד נהג עם המשיבה ברוחב לב. לדבריה היה על בית המשפט לנהוג כמצוות תקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), וליתן פסק דין לאחר שלא הוגש כתב הגנה במועד. עוד היא טוענת כי הבקשה לחיובה בהפקדת ערובה לא נמסר למשרד בא כוחה ובית המשפט כלל לא קיים דיון בבקשה. עוד נטען בבקשה כי הוגשה על ידה בעבר בקשה לעיכוב הליכים ובית המשפט לא מצא לנכון ליתן החלטה בבקשה זו בהעדר תגובת המשיבה ובמקום זאת הורה לה להגיש בקשה חדשה.

6. לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי מקום להורות על דחייתה אף מבלי לקבל את תגובת המשיבה.

7. הלכה היא כי בבואו לדון בבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, שומה על בית המשפט להתחשב בנסיבות המיוחדות למקרה המונח בפניו - "אכן, מן הראוי שלא להיצמד לאמות מידה פורמאליות בלבד ויש להשאיר בידי בית המשפט שיקול דעת במקרים בהם מכלול הנסיבות מחייב גמישות של כללי הפרוצדורה האזרחית. בהתאם, אין זה מן הנמנע כי במקרים המתאימים לא ניתן יהיה להתעלם מכתב הגנה שהוגש לאחר שניתנה החלטה לאפשר לנתבע להגיב על בקשה למתן פסק דין בשל אי הגשת כתב הגנה במועד, אף מבלי שבית המשפט קיבל את נימוקי האיחור. כך, למשל, מקום בו מדובר באיחור קצר, אשר ברור על פניו כי אינו נגוע בזלזול בהליך השיפוטי. במקרה זה, התרופה המתאימה תימצא בהטלת הוצאות לחובת הנתבע בגין האיחור" (ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (פורסם בנבו, 6.4.2008)).בעניינו בית המשפט קמא מיוזמתו ביקש את תגובת המשיבה לבקשה לביטול פס"ד, ומשזו הוגשה ביקש את התייחסות המבקשת לתגובה זו. בהמשך כאשר הוגשה הבקשה למתן פס"ד, הפנה את המבקשת להחלטתו הנ"ל. בדיון שהתקיים כ10 חודשים לאחר מכן, הבהיר בית המשפט כי הוגש כתב הגנה לתיק, ועל כן הבקשה נדחתה. נראה כי בית המשפט קמא הפעיל את שיקול דעתו כיאות, ולא נפלה טעות בהחלטתו, אשר ניתנה לאחר שהוגש כתב ההגנה לתיק.

8. בכל הקשור לבקשה לעיכוב ביצוע סבר בית המשפט כי אין בידיו די מידע על מנת לקבל החלטה בבקשה, כאשר המבקשת העלתה עתירה זו בעל פה, במהלך הדיון (המבקשת בבקשתה בפני, אינה מפנה למספר הבקשה שהוגשה על ידה, לטענתה). לא מצאתי פסול בהחלטה זו. המבקשת פעלה על פי החלטה זו והגישה ביום 7.11.16 בקשה לעיכוב הליכים וכעת כל שנותר לה הוא להציג את אישור המסירה בפני בית המשפט ולעתור למתן החלטה. הכלל הוא כי בעל דין אינו רשאי לנקוט הליכים מקבילים בעת ובעונה אחת ועליו לבחור לו את הדרך הראויה (בש"א 356/89 בריק נ' בנק אוצר החייל, פ"ד מג(4) 22 (1989)). על כן אין מקום שערכאה זו תידרש לשאלת עיכוב הביצוע כאשר עוד לפני הגשת הבר"ע, פנתה המבקשת לבית משפט קמא בבקשה זהה.

9. ההחלטה בעניין חיוב המבקשת בהפקדת ערובה ניתנה לאחר שנראה היה לבית משפט קמא כי הבקשה הומצאה לב"כ המבקשת, ולאחר שלא הוגשה תגובה בחלוף המועד. המבקשת פנתה ביום 7.11.16 לבית המשפט קמא בבקשה לביטול החלטה זו, באותם נימוקים הנזכרים בבקשה שבפני. גם בעניין זה על המבקשת להציג אישור מסירה ולעתור למתן החלטה. כמפורט לעיל, אין מקום כי בית משפט זה ידרש לבקשה, כאשר זו נידונה בפני בית המשפט קמא, וכאשר המועד להגשת בקשת רשות ערעור, ממילא נמנה מיום מתן ההחלטה בבקשת הביטול (תקנה 398א' לתקנות).

10. לאור האמור, הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.