רע"א 60603-08-16 אבו עלו שיווק ומסחר בע"מ ואח' נ' מכון התערובת נהלל בע"מ
|
רע"א בית המשפט המחוזי נצרת כבית-משפט לערעורים אזרחיים |
60603-08-16
1.9.2016 |
|
בפני השופטת: רננה גלפז מוקדי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשות: 1. אבו עלו שיווק ומסחר בע"מ 2. אבו עלו לשיווק מזון בעלי חיים בע"מ |
משיב: מכון התערובת נהלל בע"מ |
| פסק דין | |
-
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בעפולה מיום 4.8.16 (כב' השופטת שאדן נאשף - אבו אחמד) במסגרתה חויבו המבקשות בהפקדת ערובה בסך 80,000 ₪ בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"). יצויין, למען שלמות התמונה, כי בקשת המשיב לחיוב תובע נוסף, תובע 3, בעליהן ומנהלן של שתי המבקשות, בהפקדת ערובה מכוח תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, נדחתה.
-
בין הצדדים התנהל הליך משפטי קודם בבית המשפט המחוזי בנצרת, בו תבע המשיב את המבקשות ואת מנהלן, לתשלום חוב בגין אספקת תערובת. המבקשות הגישו בקשת רשות להתגונן והצדדים הגיעו להסכמה לפיה ימונה רואה חשבון להכרעה בטענות הנוגעות לחוב ואילו ביחס לטענות הנוספות שהעלו המבקשות במסגרת בקשתן למתן רשות להתגונן, הוסכם כי תישמר להן הזכות להעלותן בתביעה נפרדת.
ואכן, המבקשות והתובע נוסף, בעליהן ומנהלן, הגישו תביעה כספית על סך 1,000,000 ₪, בין היתר בגין אספקת תערובת במשקל חסר, הפרת הסכם בלעדיות, הפסקת אספקת התערובת באופן שגרם להפסקת פעילותן העסקית של המבקשות ופגיעה במוניטין.
-
המבקשות טוענות כי חיובן בהפקדת ערובה חותר תחת הסכמת הצדדים בהליך הקודם, שכן זכותן להגיש תובענה נוספת לא הותנתה בתנאי כלשהו והיה ברור למשיב, כבר אז, כי בכוונת המבקשות להגיש כנגדו תביעה. המבקשות הוסיפו וטענו, כי במסגרת ההליך הקודם לא נבדקו טענותיהן כלפי המשיב וכי המדובר בטענות טובות וסיכויי התביעה, לכן, גבוהים, וודאי שאין המדובר בתביעת סרק ואף בית המשפט קמא לא סבר כך.
המבקשות הדגישו כי מצבן הכלכלי הגרוע נגרם בשל התנהלות המשיב וטענו כי בית המשפט התעלם מן ההלכה אשר קובעת כי רק במקרים חריגים יחוייב תובע בהפקדת ערובה. לבסוף, הלינו המבקשות על כך שבית המשפט קמא סמך ידו על סעיף 353א לפקודת החברות, בעוד שהתובעים בתיק, הן שתי המבקשות שהן, אכן, חברות, ומנהלן שהוא אישיות משפטית נפרדת.
-
לאחר עיון בבקשה על נספחיה מצאתי, כי הבקשה אינה צריכה תשובה, ולכן תידחה על אתר, בגדרה של תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
-
בבוא בית המשפט להכריע בשאלה האם להורות לתובע להפקיד ערובה אם לאו, עליו לאזן בין זכות הגישה לערכאות, שהיא זכות חוקתית, לבין האינטרס להגן על הנתבע מפני תביעות סרק ומפני מצב שבו לא יוכל לפרוע את הוצאותיו מהתובע (ראו רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11/2/2009)).
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|