התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה נ' אלמוני

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' הש' ליאת הר ציון) מיום 13.10.24 במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת להורות למומחה שמונה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי לבחון את מכלול תלונותיו של המשיב בתחום האורתופדי.

הנדרש לנדון

1. המשיב נפגע בתאונת דרכים מיום 14.5.21 בגינה הגיש תביעה כנגד המבקשת מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה, 1975 (להלן- חוק הפלת"ד).

   התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה, והוועדה הרפואית של המל"ל קבעה למשיב דרגת נכות בשיעור של 15% בגין הגבלת תנועה בכתף שמאל (נספח 6 לתביעה עמ' 207).

    

2. המשיב הוסיף והגיש בבית משפט קמא בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל וטען כי הוועדה הרפואית לא התייחסה לתלונותיו בגין פגיעות בגב. המשיב טען כי אינו חולק על קביעת הוועדה בכל הקשור לנכות בכתף, אם כי עותר למינוי מומחה אורתופד לצורך בחינת נכותו בגב.

    

   בתגובתה, התנגדה המבקשת לבקשה וטענה כי המשיב לא הצביע על טעם המצדיק מתן היתר להבאת ראיות לסתור, וכי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה.

    

3. בהחלטתו מיום 22.9.24 נעתר בית המשפט לבקשה והורה על מינוי מומחה אורתופד לצורך בחינת תלונותיו של המשיב בגב, והורה מפורשות על מינוי "מומחה אורתופד-גב".

    

4. המבקשת הגישה בקשה במסגרתה עתרה כי בית המשפט יורה למומחה שמונה להתייחס למכלול פגימותיו ותלונותיו של המשיב, רוצה לומר לא רק לפגיעה הנטענת בגב אלא בתחום האורתופדי בכללותו לרבות הפגיעה בכתף. לטענתה, בהתאם לפסיקה, משנעתר בית משפט קמא לבקשה למתן היתר להבאת ראיות לסתור, יש מקום כי המומחה יתייחס למכלול תלונותיו של המשיב בתחום האורתופדי ולא לייחד המינוי לרכיב אחד מסוים.