רע"א 5919/16

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 3.7.2016 (כב' השופט א' ואגו, ע"א 10030-03-16), במסגרתו נמחק ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בקרית גת מיום 18.1.2016 (כב' השופט י' פ' אקסלרד, ת"א 21870-04-12 ו-ת"א 27864-09-13).

2. המבקשת לקחה חלק בשיווק מגרשים לבניית בתי מגורים בהרחבת הישוב ברכיה, ובמסגרת כך ערכה הגרלה בין כלל המציעים שהקנתה לשני הזוגות הזוכים בה את הזכות לבחור ראשונים ושניים את המגרשים עליהם יקימו את בתיהם. הזוגות הזוכים בחרו במגרשים שהוצגו כגדולים והטובים ביותר, אך בהמשך התברר כי הם קטנים בהרבה משהובטח. הזוגות תבעו את המבקשת בטענה כי התרשלה בהצגת מצג שווא ביחס למגרשים האמורים וכן בדרך בה התנהלה בטיפול בבעיה שנוצרה. בית משפט השלום דן בתביעות במאוחד וביום 18.1.2016 קיבל אותן בחלקן והורה למבקשת לפצות את הזוגות על נזקיהם בסך כולל של 723,521 ש"ח ולשאת בהוצאות משפט ושכר טרחה.

השתלשלות ההליך בבית המשפט קמא

3. ביום 6.3.2016 הגישה המבקשת ערעור על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי. ביום 12.4.2016, משלא הפקידה המבקשת עירבון, נרשם הערעור לדחייה החל מיום 21.4.2016. ביום 19.4.2016 הודיע בא-כוח המבקשת לבית המשפט כי ההודעה על דרישת הפקדת העירבון לערעור לא הגיעה למשרדו, אלא הגיעה רק החלטת בית המשפט מיום 12.4.2016, ולכן הוא פועל רק עתה להפקדת העירבון.

4. ביום 20.4.2016 נקבע כי הערעור יישמע בפני הרכב ביום 8.6.2016, וכי המבקשת תגיש עיקרי טיעון מטעמה עד ליום 15.5.2016 (להלן: המועד המקורי), וכי המשיבים יגישו עיקרי טיעון מטעמם עד ליום 31.5.2016.

5. ביום 19.5.2016 הגישו המשיבים בקשה למחיקת הערעור לפי תקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), בשל האיחור בהגשתו, חרף טענתו של בא-כוח המבקשת כי פסק הדין התקבל במשרדו רק ביום 28.1.2016. המשיבים טוענים כי לא רק שבמערכת "נט המשפט" מצוין כי בא-כוח המבקשת צפה בפסק הדין באותו היום בו ניתן, אלא שיומיים לאחר מתן פסק הדין אף נכח המשיב 4 באירוע בו מסרו לו נציגי המועצה המקומית כי התקיים דיון בנוכחות נציגי המבקשת בדבר פסק הדין והשלכותיו מיד לאחר שניתן. עוד טענו המשיבים כי דין הערעור להימחק, או לחילופין להיות מוחזר למבקשת לתיקון, משום אריכותו המופרזת הפוגעת, לשיטתם, בזכויותיהם הדיוניות. ביום 20.5.2016 אפשר בית המשפט למבקשת להגיב לבקשה תוך 7 ימים. ביום 31.5.2016, משלא הגישה המבקשת את תגובתה לבקשה, וכן משום שלא הגישה את עיקרי הטיעון מטעמה במועד שנקבע, הגישו המשיבים בקשה למתן החלטה ולדחיית הערעור.

6. ביום 1.6.2016 קבע בית המשפט כי היות שלא הגישה המבקשת עיקרי טיעון ותגובה לבקשה למחיקת הערעור, אין מנוס מביטול הדיון שנקבע בתיק ליום 8.6.2016. בית המשפט ציין כי הגם שיש בכך די כדי לרשום את הערעור למחיקה או לדחייה על הסף מטעמים אלו, ניתנת לבא-כוח המבקשת האפשרות לשכנע מדוע אין לעשות כן, תוך התייחסות להיבט פסיקת ההוצאות, וזאת עד ליום 7.6.2016. בית המשפט ציין כי גם המשיבים עשו דין לעצמם כשלא הגישו את עיקרי הטיעון מטעמם במועד שנקבע.

7. ביום 7.6.2016 הגיש בא-כוח המבקשת הודעה במסגרתה טען כי החלטת בית המשפט מיום 20.4.2016 בענין הגשת עיקרי הטיעון הגיעה למשרדו בעת ששהה בחו"ל בין התאריכים 13.5.2016–23.5.2016, כאשר ביום 12.5.2016 חל יום העצמאות. בשל כך, ובשל העובדה שהוא מטפל באופן בלעדי בתיק, טען כי לא התאפשרה הגשתם של עיקרי הטיעון במועד שנקבע. עוד טען בא-כוח המבקשת כי הבקשה למחיקת הערעור שהגישו המשיבים הומצאה לו רק ביום 30.5.2016, וכי גם החלטת בית המשפט מיום 20.5.2016 נשלחה למשרדו באמצעות הפקס רק ביום זה. לטענתו, בקשת המשיבים למתן החלטה בהיעדר תגובה לא הומצאה כלל למשרדו. לאור כלל טענותיו אלו, ביקש בא-כוח המבקשת כי ייקבעו מועדים חדשים לשמיעת הערעור ולהגשת עיקרי הטיעון מטעם הצדדים וטען כי בנסיבות שתוארו אין לחייבו בהוצאות.